אילה (לחן אפרת)

אַיָּלָה וָעֹפֶר – הָאֵם עַל הַבֵּן, וַעֲנָק לְצַוָּארָם וּמְצִלּוֹת חֵן-חֵן. אַיֶּלֶת נִבְהֶלֶת, מַדּוּעַ תִּפְחָדִי? רְדִי-נָא אֶל שָׂדִי וּרְעִי-נָא עַל יָדִי. לִי שְׂדֵה חָצִיר מָתוֹק שָׁם אַחֲרֵי הַגִּבְעָה וּגְדִיּוֹת לִי שֶׁבַע וּטְלָאִים לִי שִׁבְעָה. שָׁם תִּרְעִי בַּטּוֹב לָךְ, מִמַּעְיָן זַךְ אַשְׁקֵךְ וַאֲפַנְּקֵךְ וַאֲעַדְּנֵךְ וַאֲחַבְּקֵךְ וַאֲנַשְּׁקֵךְאילה ועופר האם על הבן וענק לצווארם ומצילות חן חן אילת נבהלת מדוע תפחדי רדי נא אל שדי ורעי נא על ידי לי שדה חציר מתוק שם אחרי הגבעה וגדיות לי שבע וטלאים לי שבעה שם תרעי בטוב לך ממעין זך אשקך ואפנקך ואעדנך ואחבקך ואנשקך