עיוור אין עינים

עִוֵּר, אֵין-עֵינַיִם, מְמַשֵּׁשׁ בַּיָּדַיִם, מְגַשֵּׁשׁ בָּרַגְלַיִם - מְבַקֵּשׁ הוּא אֶת בְּנוֹ. אֵיכָה, בְּנִי? אֵיכָה, בְּנִי? אֵי נֶחְבֵּאתָ, הַגֵּד לִי? לְבַדִּי כָּכָה אֶתַּע לִי - לַמָּה עֲזַבְתַּנִי! עִוֵּר, אֵין-עֵינַיִם... הִנְּנִי, אָבִי, פֹּה הִנְּנִי פֹּה הִנְּנִי - אַל תַּכֵּנִי!... אַחֲרֵי צִפּוֹר-חֵן רָדַפְתִּי; עַתָּה, עַתָּה שַׁבְתִּי! עִוֵּר, אֵין-עֵינַיִם... זֶה הַיֶּלֶד מִי הוּא, מִי הוּא? זֶה הַבֵּן, וְזֶה אָבִיהוּ! אַחֲרֵי צִפּוֹר רָץ זְמַן רָב; עַתָּה, עַתָּה שָׁב! עִוֵּר, אֵין-עֵינַיִם, מְמַשֵּׁשׁ בַּיָּדַיִם, מְגַשֵּׁשׁ בָּרַגְלַיִם - מָצָא כְּבָר אֶת בְּנוֹ! עיור אין עיניים ממשש בידיים מגשש ברגליים מבקש הוא את בנו איכה בני איכה בני אי נחבאת הגד לי לבדי ככה אתע לי למה עזבתני עיור אין עיניים הנני אבי פה הנני פה הנני אל תכני אחרי ציפור חן רדפתי עתה עתה שבתי עיור אין עיניים זה הילד מי הוא מי הוא זה הבן וזה אביהו אחרי ציפור רץ זמן רב עתה עתה שב עיור אין עיניים ממשש בידיים מגשש ברגליים מצא כבר את בנו