כולנו אח (לחן שפירא) ♫

כֻּלָּנוּ, אָח, לְעֹל אֶחָד נִרְתַּמְנוּ,
יַחְדָּו נִשָּׂא אֶת מֶשֶׁךְ-הַיָּגוֹן.
וְלָמָּה כֹּה רָחַקְנוּ אָח מֵאָח?
שַׁלָּמָּה אִישׁ רֵעֵהוּ לֹא יָחֹן?

שַׁלָּמָּה כֹּה הַלֵּב קָשַׁח,
דֻּכָּא, רֻחַק כָּל רֶגֶשׁ רַךְ? –
כְּסֶלַע זֶה דּוֹמֵם כָּל פֶּה,
יֵבוֹשׁ נַחֵם עָמִית דָּוֶה.

כֻּלָּנוּ פֹּה לְעֹל אֶחָד נִרְתַּמְנוּ,
יַחְדָּו נִשָּׂא אֶת מֶשֶׁךְ-הַיָּגוֹן,
הֵי, קוּמָה, אָח, וְיָד בְּיָד שַׁלֵּבָה,
אַמֵּץ, קָרֵב וָחֹן!