החבצלת ♫

שֶׁמֶשׁ קַיִץ עוֹד לוֹהֶטֶת
הַיּוֹרֶה עוֹד טֶרֶם בָּא, –
מִן הָאָרֶץ כְּבָר נִבֶּטֶת
חֲבַצֶּלֶת הַיָּפָה!

כָּל הָאָרֶץ עוֹד קֵרַחַת,
אֵין כָּל פֶּרַח, אֵין כָּל צִיץ, –
חֲבַצֶּלֶת כְּבָר פּוֹרַחַת,
אֶת רֵיחָהּ הַטּוֹב תָּפִיץ.

כָּל הַיּוֹם תַּצְהִיל פָּנֶיהָ
חֲבַצֶּלֶת יְפֵה-פִיָּה;
עִם בּוֹא עֶרֶב – אֶת עֵינֶיהָ
הִיא סוֹגֶרֶת – דּוּמִיָּה.

רוּחַ סְתָו כְּבָר מִשְׁתּוֹלֶלֶת,
עֲנָנוֹת הוֹלְכוֹת-בָּאוֹת –
– לֵיל נָעִים לָךְ, חֲבַצֶּלֶת,
וּבַבֹּקֶר – לְהִתְרָאוֹת!