מילים (5 גרסאות)

אַתְּ אֲדָמָה הַנּוֹתֶנֶת
לֶחֶם מָתֹק - אַתְּ מִשְׁעֶנֶת
לָנוּ ___ וּמִשְׁמֶרֶת;
אַתְּ הַפְּלֵטָה הַנִּשְׁאֶרֶת
לָלָלָלָה...
אַתְּ הָאַחַת - לֹא אַחֶרֶת!

_____________ שוֹתֶקֶת
אַתְּ אֶל סַלְעֵךְ מְרַתֶּקֶת;
אַךְ _____ מְשַׁחְרֶרֶת
אַתְּ בְּכָל רֶגֶב אוֹצֶרֶת
לָלָלָלָה...
אַתְּ הָאַחַת - לֹא אַחֶרֶת!

מִי עוֹד כָּמוֹךְ לֹא-נִפְגֶּמֶת?
אַתְּ, כִּכְלוֹת כֹּל, עוֹד נוֹתֶרֶת
אַתְּ כִּכְלוֹת כֹּל עוֹד קַיֶּמֶת
אַתְּ הַמַּלְכוּת הַמְּשֻמֶּרֶת
לָלָלָלָה...
אַתְּ הָאַחַת - לֹא אַחֶרֶת!
אַתְּ אֲדָמָה הַנּוֹתֶנֶת
לֶחֶם מָתֹק - אַתְּ מִשְׁעֶנֶת
לָנוּ תָּמִיד וּמִשְׁמֶרֶת;
אַתְּ הַפְּלֵטָה הַנִּשְׁאֶרֶת:
אַתְּ הָאַחַת - לֹא אַחֶרֶת!

גְּבוּל אַתְּ: עַד פֹּה! כֹּה שׁוֹתֶקֶת
אַתְּ אֶל סַלְעֵךְ מְרַתֶּקֶת;
אַךְ הִתְחַדְּשׁוּת תִּפְאֶרֶת
אַתְּ בְּכָל רֶגֶב אוֹצֶרֶת:
אַתְּ הָאַחַת - לֹא אַחֶרֶת!

לֹא מִקְסָם-שָׁוְא, אֲדָמָה, אַתְּ;
צֵל וּמְנוּחָה אַתְּ שׁוֹפַעַת!
כֹּל אֲבֵדָה כָּךְ חוֹזֶרֶת:
אַתְּ כְּמוֹ לֵב מְכַפֶּרֶת:
אַתְּ הָאַחַת - לֹא אַחֶרֶת!

מִי עוֹד כָּמוֹךְ לֹא-נִפְגֶּמֶת?
אַתְּ, כִּכְלוֹת כֹּל, עוֹד קַיֶּמֶת,
אַתְּ, כִּכְלוֹת כֹּל, נוֹתֶרֶת -
אַתְּ הַמַּלְכוּת הַמְּשֻׁמֶּרֶת:
אַתְּ הָאַחַת - לֹא אַחֶרֶת!
על הגרסה: נדפס בספר "צללים על שדות", עמ' רנ"ג. מובא ממאמרו של אוריאל אופק.
אַתְּ הָאֲדָמָה הַטּוֹבָה
לֶחֶם נוֹתֶנֶת וּמְנוּחָה
כְּאַהֲבָה, כַּחֲלוֹם, כְּתוֹחֶלֶת
אַתְּ בְּשִׁעְבּוּדֵךְ גּוֹאֶלֶת
אַתְּ הָאֲדָמָה הַבְּרוּכָה

אַתְּ הָאֲדָמָה הַטּוֹבָה,
גְּלוּיָה כְּיַד אַתְּ וּפְתוּחָה;
בָּךְ כָּל אֲבֵדָה חוֹזֶרֶת,
אַתְּ כְּמוֹ לֵב מְכַפֶּרֶת -
אַתְּ הָאֲדָמָה הַבְּרוּכָה!

אַתְּ הָאֲדָמָה הַטּוֹבָה,
מִקְלָט לְנֶפֶשׁ נְבוֹכָה,
כְּבֵדָה, נִזְעֲמָה וּנְדִיבָה -
אַתְּ בִּשְׁתִיקָתֵךְ מֵיטִיבָה
אַתְּ הָאֲדָמָה הַבְּרוּכָה.
על הגרסה: מתוך "הפועל הצעיר", שנה 13 גליון 35 (ט' תמוז תר"ף), עמ' 9. מובא ממאמרו של אוריאל אופק ב"ערוגות".
אַתְּ הָאֲדָמָה הַטּוֹבָה
לֶחֶם נוֹתֶנֶת וּמְנוּחָה
מְנָתֵךְ הַקְּטַנָּה בְּעִתָּהּ
אַתְּ כְּמוֹ עֹשֶׁר מוֹשִׁיטָה;
אַתְּ אַדְמָתֵנוּ הַיְּחִידָה!

את גַּם הַסְּיָג גַּם הָרְוָחָה,
אַתְּ כְּמוֹ חוֹבָה נִשְׁכָּחָה,
אַתְּ כְּמוֹ חוֹבָה מַצֶּלֶת -
אַתְּ בְּשִׁעְבּוּד, גּוֹאֶלֶת;
אַתְּ אַדְמָתֵנוּ הַיְּחִידָה!

גְּלוּיָה וְאִישׁ אִישׁ יְגַלֵּךְ,
אַתְּ הַמַּדְבִּיקָה אֶל סַלְעֵךְ,
אַתְּ הַמְּקַשֶּׁרֶת כְּאַהֲבָה -
אַתְּ בִּשְׁתִיקָתֵךְ מְצַוָּה; [ או שמא: מִצְוָה? ]
אַתְּ אַדְמָתֵנוּ הַיְּחִידָה!

כְּמַתָּת אַחֲרוֹנָה, כַּחֲנִינָה,
אַתְּ, כִּכְלוֹת כֹל עוֹד מְגִנָּה,
בָּךְ כָּל אֲבֵדָה חוֹזֶרֶת,
אַתְּ כְּמוֹ לֵב מְכַפֶּרֶת;
אַתְּ אַדְמָתֵנוּ הַיְּחִידָה!
על הגרסה: נדפס ב"העולם" שנה 11 עמ' 369, ג' סיון תרפ"ג. מובא ממאמרו של אוריאל אופק.
אַתְּ אֲדָמָה הַמְּצַמַּחַת -
לֶחֶם מָתֹק לָנוּ תַּחַת
רֹחַב עוֹלָם וַעֲתֶרֶת
אַתְּ הַמַּלְכוּת הַמְּשֻׁמֶּרֶת -
אַתְּ אַדְמָתִי הַמְּטַהֶרֶת!

גְּבוּל אַתְּ! עַד פֹּה! כֹּה שׁוֹתֶקֶת
אַתְּ אֶל סַלְעֵךְ מְרַתֶּקֶת;
כָּל הִתְחַדְּשׁוּת וְתִפְאֶרֶת
אַתְּ בְּכָל רֶגֶב אוֹצֶרֶת -
אַתְּ אַדְמָתִי הַמְּטַהֶרֶת!

לֹא מִקְסָם-שָׁוְא, אֲדָמָה, אַתְּ;
צַו אַתְּ, קַדְמוּת וּמִשְׁמַעַת!
כָּל הֲזָיָה אַתְּ עוֹקֶרֶת,
אַתְּ מַמָּשׁוּת מְשַׁכֶּרֶת -
אַתְּ אַדְמָתִי הַמְּטַהֶרֶת!

מִי כָּמוֹךְ לֹא נִפְגֶּמֶת!
אַתְּ, כִּכְלוֹת כֹּל, עוֹד קַיֶּמֶת,
אַתְּ, כִּכְלוֹת כֹּל, עוֹד נִשְׁאֶרֶת.
לֹא, לֹא חָפַצְתִּי אַחֶרֶת;
אַתְּ אַדְמָתִי הַמְּטַהֶרֶת!

שְׁמוּרָה לָעַד, לֹא נִפְגָּמָה,
אַתְּ, כִּכְלוֹת כֹּל, רַק קַיָּמָה;
אַתְּ בְּהַכְאִיבֵךְ נְדִיבָה,
אַתְּ בִּשְׁתִיקָתֵךְ מֵיטִיבָה;
אַתְּ אַדְמָתֵנוּ הַיְּחִידָה!
על הגרסה: נדפס ב"מולדת", כרך ט' חוב' א-ה תרצ"ו. מובא ממאמרו של אוריאל אופק.

הקלטות (3)

0:00 0:00
פסנתרן: פסנתרן/נית לא מזוהה
שנת הקלטה: לפני קום המדינה
מקור: תקליטון מס' 306 בחברת "צליל"

בצד האחר: שיר מחול (לילדי עין חרוד). לפי סגנון הביצוע, ייתכן שמלווה נחום נרדי עצמו.

0:00 0:00
פסנתר: פסנתרן/נית לא מזוהה
שנת הקלטה: לפני קום המדינה
מקור: תקליטון מס' 306 בחברת "צליל"

ההקלטה נשמעת בסולם אחר אך באותה מהירות כמו ההקלטה בעותק הנוסף, ככל הנראה בגלל הבדל בתהליך הדיגיטציה.

על השיר

השיר המולחן אותר בתקליטון שידור של קול ישראל בביצוע שרה יערי (ושם גם זיהוי המלחין - הלחן לא אותר בתווים), וכן בהקלטה בהעתק תקליטון של חברת "צליל". תמונת התקליטון עם פרטי הביצוע אינם בידינו. 

הנוסח המושר הוא בקירוב הנוסח הרביעי והאחרון מאת המשורר כפי שנדפס בספר "צללים על שדות" (בהשמטת הבית השלישי). אוריאל אופק במאמרו "יעקב פיכמן - משורר לילדים" (ערוגות, כרך ב' - קובץ לזכרו של יעקב פיכמן [תשל"ו]) מביא את כל ארבע גרסאות המשורר.

כתב יד של המילים בנוסח "צללים על שדות" נמצא בארכיון דוד זהבי, אך בלי לחן. ייתכן שזהבי התכוון להלחין את המילים אך לא הלחין אותן בפועל, ואם הלחין בפועל וכתב היד לא נשמר - הלחן אינו בהכרח הלחן שהוקלט. כמו כן הלחין את השיר בנוסח "צללים על שדות" שלמה הופמן, עבור מקהלת נשים בשלושה קולות.

עדות שהשיר זומר בפועל בפי העם (לא ודאי באיזה לחן) היא שנכלל בפנקס השירים הפרטי של גדעון כנעני.

כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם