מילים (4 גרסאות)

מִיהוּ הַמְּיַלֵּל בָּרוּחַ
וְהָרוּחַ בּוֹ?
מִיהוּ שֶׁהִשְׁאִיר פָּתוּחַ
אֶת דַּלְתֵי לִבּוֹ?
מִיהוּ, מִיהוּ, שֶׁמָּא כֶּלֶב
נָד עַל הַדְּרָכִים?
כִּי תָּמִיד בְּלַיְלָה דֶּלֶף
הַכְּלָבִים בּוֹכִים.

אוֹ אוּלַי זֹאת הָרַכֶּבֶת
שָׁם בָּעֲרָבָה,
שֶׁגָּזְלָה מִן הָאוֹהֶבֶת
אֶת מְאַהֲבָהּ?
אוֹ אוּלַי, אוּלַי זֶה יֶלֶד
שֶׁנּוֹלַד עָצוּב,
שֶׁהָיְתָה לוֹ אֵם אֻמְלֶלֶת
וְהָלְכָה בְּלִי שׁוּב?

מִיהוּ הַמְּיַלֵּל בָּרוּחַ
וּבְקוֹלוֹ הַשְּׁכוֹל?
מִי הַמִּתְפַּלֵּל לָנוּחַ
וְאֵינוֹ יָכוֹל?
זֶה שִׁיר-דֶּחִי, זֶה שִׁיר-בֶּכִי
שֶׁשָּׁרִים כֻּלָּם.
כָּךְ זוֹלֵג לוֹ עַל הַלֶּחִי
עֶצֶב הָעוֹלָם.
מקור: "יעקב אורלנד: מבחר כתבים (כרך א') [מילים בלבד]" , מוסד ביאליק ומחברות לספרות , 1997 , 274
КОЛЫБЕЛЬНАЯ

Далеко в лесу огромном,
Возле синих рек,
Жил с детьми в избушке темной
Бедный дровосек.

Младший сын был ростом с пальчик,-
Как тебя унять,Спи, мой тихий,
спи, мой мальчик,
Я дурная мать.

Долетают редко вести
К нашему крыльцу,
Подарили белый крестик
Твоему отцу.

Было горе, будет горе,
Горю нет конца,
Да хранит святой Егорий
Твоего отца.
"שִׁיר עֶרֶשׂ"

הַרְחֵק בְּיַעַר עָצוּם,
לְיַד נְהָרוֹת כְּחֻלִּים,
גָּר עִם יְלָדִים בְּבִקְתָּה אֲפֵלָה
חוֹטֵב-עֵצִים מִסְכֵּן.

הַבֵּן הַצָּעִיר הָיָה בְּגֹבַהּ שֶׁל אֶצְבַּע, -
אֵיךְ אוֹתְךָ לְהַרְגִּיעַ,
יְשַׁן, שֶׁקֶט שֶׁלִּי, יְשַׁן יֶלֶד שֶׁלִּי,
אֲנִי אִמָּא מְשֻגַּעַת.

מַגִּיעוֹת לְעִתִּים רְחוֹקוֹת יְדִיעוֹת
אֶל פֶּתַח בֵּיתֵנוּ,
נָתְנוּ בְּמַתָּנָה צְלָב קָטָן לָבָן
לְאַבָּא שֶׁלְּךָ.

הָיְתָה צָרָה, תִּהְיֶה צָרָה,
לַצָּרָה אֵין סוֹף,
שֶׁיֵּגוֹר הַקָּדוֹשׁ יִשְׁמֹר
עַל אַבָּא שֶׁלְּךָ.
על הגרסה: תרגום מילולי של אורי יעקובוביץ' בסיוע יורי פריצרט
שָׁם הַרְחֵק בִּפְאַת-הַיַּעַר
נַחַל וּבִקְתָּה,
בָּהּ חוֹטֵב-עֵצִים הָיָה גָּר,
מְלוֹא הַבַּיִת טַף .

הַתִּינוֹק - אֶצְבְּעוֹנִי,
אַךְ, אֵין לוֹ רֶגַע שֶׁל מְנוּחָה,
הַס יַלְדּוֹן, עֲצֹם עֵינֶיךָ, בְּנִי,
לֹא רְאוּיָה אִמְּךָ.

כִּי פִתְאוֹם מִכְתָּב הִצְנִיחוּ
עַל הַסַּף; אֶתְמוֹל,
לְאָבִיךָ הֶעֱנִיקוּ
צְלָב-לָבָן גְּדוֹל.

עֶצֶב אֶת חַיֵּינוּ עוֹד יִגְדֹּשׁ -
צָרוֹת יֵשׁ שֶׁפַע רַב,
שֶׁיִּשְׁמֹר עַל אַבָּא הַקָּדוֹשׁ-
בָּרוּךְ-הוּא, מִכָּל רַע.

7.2018
על הגרסה: תרגום השיר, במשקל שמושר השיר העבריו, של אלי ס"ט, מתוך: 'מגדות הדנייפר לגדות ירדן', רותם 2019, עמ' 39

הקלטות (7)

תיעוד ביתי ביצוע בשפת המקור (רוסית)
0:00 0:00
שנת הקלטה: 2013

שנעשתה לבקשת זֶמֶרֶשֶׁת. עד מאי 2015, מלבד הקלטתה של שרה זעירא לא היתה ידועה הקלטה של השיר בשפת המקור.

ביצוע
0:00 0:00
פסנתר: אלכסנדר (סשה) ארגוב
שנת הקלטה: 1961
מקור: תקליט לא מסחרי שחולק לחברי הצ'יזבטרון

ההקלטה מערוץ דודי פטימר ביוטיוב.

 

0:00 0:00
ביצוע
0:00 0:00
שנת הקלטה: 26.8.2008
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים באתר הספרייה הלאומית. ניתן להאזין להקלטה המלאה.
ביצוע
0:00 0:00
פסנתר: יוחאי איילון
שנת הקלטה: 29.12.2000
מקור: קונצרט רסיטל במעגן מיכאל

הקלטה מקומית שבוצעה במכשיר הקלטה ביתי.

ביצוע בשפת המקור (רוסית)
0:00 0:00

תודה לצבי (גרימי) גלעד שלאחר שנים רבות בהן לא היה מוכר ביצוע רוסי של השיר בשפת המקור גילה במאי 2015 את הביצוע של מקהלת הקוזאקים מהדון בניצוחו של סרגיי ז'ארוב.

ביצוע בשפת המקור (רוסית)
0:00 0:00
הקלטה: אורי יעקובוביץ'
שנת הקלטה: 14.2.1994

קראו על ההקלטה בדברי אורי יעקובוביץ' ב"על השיר".

על השיר

השיר העברי נכתב למנגינת שירה של המשוררת הרוסיה אנה אחמטובה колыбельная ("שיר ערש"), אך ללא קשר למילות השיר המקורי.

אורי יעקובוביץ' כותב:

יעקב אורלנד סיפר לי בעדות אישית כי את השיר חיבר בסוף שנות ה- 30 של המאה ה- 20 על פי מנגינה עממית אותה שמע מפי חברו המשורר אלכסנדר פן. אורלנד אף נקב במספר מילים ברוסית שלטענתו הנן פתיחת השיר.

שרה זעירא, אלמנתו של המלחין מרדכי זעירא (מי שהיה אף הוא חברו של אורלנד), סיפרה לי בשיחות טלפון שקיימתי עמה במאי 1993, כי את השיר היא שרה בעצמה 40-30 שנה קודם לכן. את השיר היא למדה ככל הנראה מאלכסנדר פן, והיא זו שלימדה את אורלנד שיר זה. מפי שרה זעירא רשמתי את מילות השיר ברוסית, כפי שהיא זכרה והכירה. לדבריה השיר נקרא Белый крестик (מילולית: "צלב קטן לבן"). בתאריך 14.2.1994 אף הקלטתי אותה בביתה שרה שיר זה ברוסית (להאזנה ב"הקלטות נוספות", לעיל).

במאי 2009 עלה בידי לאתר את השיר באינטרנט: את השיר המקורי כתבה המשוררת אנה אחמטובה בשנת 1915 בצארסקויה סלו (Tsarskoye Selo). במקור הוא נקרא
КОЛЫБЕЛЬНАЯ, מילולית: "שיר ערש". מילות השיר במקורן הרוסי לעיל.

ממי למד אורלנד את השיר ומתי? סיפור אחר מספר יואש צידון רב הפעלים בספרו "ביום, בליל, בערפל" (הוצ' ספרית מעריב, תל אביב, 1995, עמ' 21) ולפיו כשחברתו (לימים אשתו) ראיסה למדה בבית-ספר לאחיות בהר-הצופים בתקופת מלחמת-השחרור, חברתה לספסל-הלימודים בת-אל הפגישה אותה עם חברהּ (לימים בעלה) המשורר יעקב אורלנד; באותו מפגש זמזמה ראיסה את השיר באוזניו של אורלנד ולמחרת הוא שב ומילות השיר בידיו. (תודה לד"ר מרדכי מרמורשטיין)

ביצועים נוספים:

כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם