לידה: 14.7.1914
פטירה: 5.3.2002
המשורר, המתרגם והמחזאי יעקב אורלנד נולד ב-1914 בעיירה טטייב, אוקראינה.
בגיל 5 היה עד לטבח של 8 מבני משפחתו בפוגרום, חוויה שנתנה אותותיה ביצירתו לאורך כל חייו. שנתיים לאחר מכן עלה לארץ עם הוריו, שהתיישבו בכפר גלעדי. בהמשך עלתה המשפחה לירושלים. בשנת 1944 הכיר את אשתו לעתיד, בת-אל, כשזו הייתה תלמידה בביה"ס לאחיות "הדסה" שבהר הצופים. אורלנד השתתף במלחמת השחרור ולקח חלק בהגנה על ירושלים.
מאוחר יותר עבר לגור בתל אביב, וב-1954 הצפין שוב ועבר להתגורר בחיפה.
אורלנד נמנה עם מייסדי חבורת "כסית", ובלט בה שנים ארוכות.
נוסף על כתיבת שירים ופזמונים (מלאכה בה החל בשנת 1930), עסק בעריכה ובתרגום. הוא תרגם יצירות ספרותיות של שייקספיר, שואו ואחרים וכן למעלה מ-50 מחזות עבור במות התיאטרון בארץ.
שותפו הבולט ביותר לכתיבת פזמונים שהפכו קאנון בזמר העברי היה המלחין מרדכי זעירא. על פועלו בתחום זכה בפרס ישראל בשנת 1994.
בתו היא הפזמונאית שמרית אור.
הלך לעולמו במרץ 2002, בגיל 88.