מילים: יעקב אורלנד, נתן אלתרמן
לחן: מרדכי זעירא
|
חבורת שהם  |
לפי עדות יעקב אורלנד בפני דן אלמגור, 20.7.1975, אורלנד ואלתרמן חיברו את המילים יחד לבקשת יוסי ידין.
ביאורי מילים:
- "סִי בִּי" - C.B הוא Confined to Barracks, בלשוננו היום "ריתוק מחנה" (ולא מעצר מחנה, שהוא כלא). [ביאר מיכה נצר]
- "רוּט מָארְץ'" - Route March הוא תרגול סדר. [ביאר מיכה נצר]
- קיבוץ "בתלם" - קיבוץ "עין גב", שנוסד בשנת 1937 במסגרת ישובי "חומה ומגדל". מייסדיו היו חברי גרעין "בתלם" מתנועות החלוץ והבונים בגרמניה, שהתאחד ב-1935 עם קבוצה מבוגרי תנועת נצ"ח מצ'כוסלובקיה וארצות הבלטיות. לפני עלייתם לקרקע ישבו בחצר כנרת. [ביאר אלי סט]
ביצועים נוספים:
- ישראל גוריון
- מתוך "שרתי לך ארצי" (סרטון)
על לחן זה הולבשו המילים של השיר "צימרמן", ובעקבותיו נוצר המושג (ר' בדף השיר).
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
תיווי: הלל אילת
המילה "יאַטים" כיכבה בשירי שנות ה-40: "חבר'ה לצים, חברה יאטים" ב"פזמורת חיילים" של אורלנד; "הי עלו נא חבר'ה יאטים" ב"שיר הזקס" של גורי וכן בנוסח מקומי מאיילת-השחר לשיר השטות "עוד טיפה": "ישבו שם היאַטים והרגישו שעמום". מה משמעותה של המילה ה'חברמנית' הזאת?
מיכה נצר (יליד 1930) משיב: "יאַט הוא בחור צעיר, גם שובב. המקור הוא יידיש". במילון העולמי לעברית מדוברת (בן אמוץ ובן יהודה) נכתב כי יאַט הוא "מוצלח, בן-חיל"; גם שם היידיש מצוינת כמקור המילה.
יהודה זיו, איש הפלמ"ח והלשון (יליד 1926), מרחיב מעט:
בשעתו (1945-1943 ואילך) שרתי בפלמ"ח, מכל הלב – עם 'סוליימאן הגדול' ואף בלעדיו: 'חבר'ה לֵצִים, חבר'ה יָאטִים' – כינוי ששאלה היידיש מן הפולנית; כך למדתי מפיה של פרופ' חוה טורניאנסקי, חוקרת לשון יידיש. משמעות הכינוי – 'בחור כהלכה' ('חברה-מאַן' ביידיש).