מילים (2 גרסאות)
לֵב פַּלְמַ"חְנִיק עַד כְּאֵב אוֹתוֹ יַרְגִּישׁ
מְתִיחָה יֶשְׁנָה פֹּה, רַע,
אַךְ הַלֵּב, הַלֵּב יוֹדֵעַ
"זֶקְס" - אוֹפַנּוֹעַ רָץ-חוֹלֵף עַל פְּנֵי הַכְּבִישׁ
אוֹ טוֹ טוֹ וְאוֹ טוֹ טוֹ וְאוֹ טוֹ טוֹ
הַבָּחוּר כּוֹתֵב מִכְתָּב לְיַלְדָּתוֹ
אִם לֹא נַחֲזֹר נֶחָמָה
אָז דְּעִי לְךְ כִּי אֵי-שָׁמָּה
אֲהוּבֵךְ שֶׁלָּךְ נָפַח אֶת נִשְׁמָתוֹ
הוּא נָפַח אֶת נִשְׁמָתוֹ, וַדַּאי נָפַח
לֹא בַּקְּרָב, כִּי אִם בְּ"זֶקְס" נָפַל בַּפַּח
כִּי חוֹלֵף עַל כְּבִישׁ אוֹפַנּוֹעַ
מְמַהֵר הוּא לַקּוֹלְנוֹעַ
וְחוֹלֵף הוּא עִם הָרוּחַ - אַיי, זֶה שְׁוַואךְ
עוֹד יָבוֹא הַזֶּקְס חֶבְרַיָּא עוֹד יָבוֹא
חַג יִזְרַח-זָרוּחַ לָנוּ בָּרְחוֹבוֹת
הֵי, עֲלוּ נָא, חֶבְרֶ'ה יָאטִים
הִתְפָּרְצוּ, נוֹשְׂאֵי תָּמָ"תִים
לֹא אוֹבְּיֵקְט אֶחָד יָעוּף בַּלֶּהָבוֹת
הקלטות (2)
על השיר
הותאם למנגינת "היא תבוא" (ראו שם גם פרטי המקור).
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
קישורים ומשאבים (1)
המילה "יאַטים" כיכבה בשירי שנות ה-40: "חבר'ה לצים, חברה יאטים" ב"פזמורת חיילים" של אורלנד; "הי עלו נא חבר'ה יאטים" ב"שיר הזקס" של גורי וכן בנוסח מקומי מאיילת-השחר לשיר השטות "עוד טיפה": "ישבו שם היאַטים והרגישו שעמום". מה משמעותה של המילה ה'חברמנית' הזאת?
מיכה נצר (יליד 1930) משיב: "יאַט הוא בחור צעיר, גם שובב. המקור הוא יידיש". במילון העולמי לעברית מדוברת (בן אמוץ ובן יהודה) נכתב כי יאַט הוא "מוצלח, בן-חיל"; גם שם היידיש מצוינת כמקור המילה.
יהודה זיו, איש הפלמ"ח והלשון (יליד 1926), מרחיב מעט:
בשעתו (1945-1943 ואילך) שרתי בפלמ"ח, מכל הלב – עם 'סוליימאן הגדול' ואף בלעדיו: 'חבר'ה לֵצִים, חבר'ה יָאטִים' – כינוי ששאלה היידיש מן הפולנית; כך למדתי מפיה של פרופ' חוה טורניאנסקי, חוקרת לשון יידיש. משמעות הכינוי – 'בחור כהלכה' ('חברה-מאַן' ביידיש).