חניתה ♫

לַיְלָה מִשְׂתָּרֵעַ,
אֵשׁ מִן הֶהָרִים,
אֵי מִשָּׁם בּוֹקֵעַ
זֶמֶר גִּבּוֹרִים.

אֵשׁ לִבִּי הִלְהִיטָה,
אֵשׁ לִבִּי תַּלְהִיב,
לָךְ אֲנִי, חֲנִיתָא,
לָךְ סָבִיב סָבִיב.

הוֹרָתֵנוּ,
עֶרֶשׂ גְּבוּרָתֵנוּ,
גּוֹנְנִי עָלֵינוּ!

כִּי נִפֹּלָה אֶלֶף
אֶלֶף נַעְפִּיל,
עַד יָאִיר יוֹם-פֶּלֶא
עַל הָרֵי גָּלִיל.

אִם הָיְתָה, הִשְׁחִיתָה
יַד אוֹיְבַיִךְ בָּךְ –
עוֹד נָקִים, חֲנִיתָא,
חוֹמוֹתַיִךְ לָךְ.

הוֹרָתֵנוּ,
עֶרֶשׂ גְּבוּרָתֵנוּ,
גּוֹנְנִי עָלֵינוּ!

גְּבוּל אַתְּ שֶׁנַּרְחִיבָה,
גְּבוּל אַתְּ שֶׁנִּבְקַע,
לָנוּ הֶאֱבִיבָה
שֶׁמֶשׁ עַתִּיקָה.

אַתְּ חוֹמַת-הַפֶּלֶד
בְּלֵילֵי מָצוֹר
וַחֲלוֹם-תּוֹחֶלֶת
בָּךְ לְדוֹר וָדוֹר!

הוֹרָתֵנוּ,
עֶרֶשׂ גְּבוּרָתֵנוּ,
גּוֹנְנִי עָלֵינוּ!