המבצע הוקלט בארכיון הצליל (הפונותיקה) בשנת 1990 על-ידי יעקב מזור במסגרת מבצע הקלטת "שירי ראשונים" שיזם המרכז לחקר המוסיקה היהודית בשיתוף עם הפונותיקה. הרפרטואר שהוקלט - שירים שלמד בשנות הארבעים בכפר הנוער בן-שמן. משה קדם מעיד במהלך ההקלטה:
- בן-שמן היה מוסד ובית-ספר חקלאי של 500-600 ילדים ונוער. הוא הוקם על-ידי ד"ר זיגפריד להמן בשנת 1927 אחרי גלגולים רבים שעבר המקום.
- בכפר הייתה אווירה מיוחדת וחיי תרבות יפים, תוך שימת לב למסורת ולחגי-ישראל, הזמנת הערביים מהכפרים השכנים לחגים מיוחדים. הייתה שחרית מוזיקלית בכל שבת והייתה קבלת שבת. הודגשו החגיגיות ותרבות הכפר, ולא הצד הדתי.
- אין חניך בן-שמן ללא זיכרונות נעימים מבן-שמן. התחנכו בכפר ילידי הארץ, פליטי שואה, קבוצות מטוניס, מבולגריה, מטורקיה וכו'.
- לא היו שיעורי מוזיקה, אבל הייתה כל הזמן שירה. בביה"ס היסודי היו מורות כגון ברכה פורמן ובלומה קטבורסקי שלימדו גם שירים בין היתר. כמו כן המוזיקנט של הכפר, חנן אייזנשטט, היה בא לכיתה ויחד עם המורה לימד שירים.
- לצד חיי-הכיתה היו בכפר חיי-קבוצה, שהיוו את חיי-החברה אחר-הצהריים. הקבוצות, שהכילו 50-60 ילדים ונערים, התחלקו על-פי שכבות גיל, כך שבכל קבוצה היו ילדים ממספר כיתות. ילדי הקבוצה אכלו יחד, ישנו יחד ופעלו יחד. הקבוצות היו עבור גילאי 6 עד 14-15. המדריכים בקבוצות אלה המעיטו ללמד שירים.
- לאחר מכן, התפלגו החניכים לפי קבוצות של תנועות-נוער: "גורדוניה", "השומר הצעיר" ו"הנוער העובד". החניכים בחרו את קבוצתם לפי היכרות עם חבריה ולא מסיבות אידיאולוגיות או פוליטיות. לא הייתה יריבות בין התנועות, וזו הייתה חלוקה מסגרתית בלבד. השירים בכל הקבוצות היו אותם שירים.
- מנהל הכפר העסיק מוזיקנטים בשכר רק בשביל לתרום לחיי המוזיקה: למשל היה כנר (פְּרִיבֶר), היה צ'לן (פאול איסר) ובאירועים מיוחדים היו מביאים תזמורת שלמה.