ברוך נוימן

 ברוך נוימן מספר: 

נולדתי  בתל – אביב  ביום  כ"ו  מרחשוון תש"ג, הוא 6.11.1942, כתינוק "פג". בנס נשארתי חי  באמצעות אינקובטור פרימיטיבי של  ימי מלחמת העולם השנייה. הוריי נתנו לי את השם המלא ברוך–פרץ על שם אביו של סבי, שכן לא היה ברור אם סבי  נרצח  כבר  ע"י הגרמנים, או שהוא עדיין חי (לא  נהגו  לתת  שם  ליילוד  אם  הסבא עדיין  חי) .

עד קרוב לגיל לארבע גדלתי בתל אביב. אימי נחמה (לבית וקסמן) נולדה בצפת ב-1911. גם אימה נולדה בצפת (1890), ואילו אבי סבתי, שמואל שולמן, "עלה" לארץ  עם משפחתו ב-1850 בהיותו בן שבע. אימי נהגה לשיר לי שירים עבריים  וגם שירים  ביידיש ובאנגלית בכל  מצב : באכילה, ברחיצה, וכמובן  לקראת השינה, וזאת ממש מגיל אפס. פרט פיקנטי שאני זוכר:  הוריי  התארחו  אצל  דודתי  בנתניה  במרץ  1946 וברחוב הראשי היה בית קפה של  חיילים בריטיים. אימי  אמרה  להם  שאני  יודע  לשיר באנגלית. הועליתי על שולחן ושרתי שם, והוענקה  לי  מדליה על החולצה. (אני זוכר עדיין שירים מאותם ימים גם ביידיש, בצ'כית  ובהונגרית;  אבי, יעקב נוימן, נולד בצ'כוסלובקיה.)

בגיל ארבע התחלתי ללמוד בגן שיפרה,  וניתן  לומר שכמעט כל יום לימדה אותנו שיר חדש. את מרביתם אני זוכר עד היום. למדתי  ממנה  שירים  גם  כתלמיד בית ספר, כאשר אספתי את אחי משם לפני המשמרת השנייה בעת הריכוז שלפני סיום יום הלימודים בגן.  

בבניין שבו גרנו, גר החזן דאז מנחם גרוסמן, וכששיחקתי בחצר, שמעתי את חזרותיו (אשר הרגיזו  את  השכנים). באותו בניין היה ממוקם הסטודיו של המורה לבלט גרטרוד קראוס, כמובן שממנה למדתי להכיר את כל יצירות  הבלט אותן ניגנה בעצמה בפסנתר. למזלי, אני קלטתי וזכרתי כל  מה ששמעתי – אפילו את שירי מקהלת בית הספר שהידהדו בין הקירות.

למדתי חליל אצל מרדכי לויטס כארבעה חודשים ומשם אני זוכר גם את השירים וגם את התווים. בקיצור: כל שיר ששמעתי (ולא רק שירים) בכל מצב - נקלט ונשמר בזיכרון. מבחינה  גנטית - סבי, שמואל  נוימן הי"ד, היה  חזן  ידוע בעיירה ניטרה בצ'כוסלובקיה. אבי למד ממש עד יומו האחרון את הדף היומי והכיר בעל פה את כל הש"ס. הוא סיפר לי  כי  זכה במקום הראשון בתחרות ידיעות על הברית החדשה בבית הספר הגויי בו למד.  

את לימודיי בתיכון עשיתי בישיבת "מרום–ציון" עד 1960. כל השירים והמנגינות משם זכורים לי. סיימתי כלכלה  תואר ראשון ומינהל עסקים תואר שני. עבדתי ככלכלן כל השנים במספר מקומות עד צאתי לגמלאות. מעולם לא עסקתי בשירה כלשהי ולא הייתי באף מקהלה. איש לא ידע מאומה על ידיעותיי בתחומים אלה. את נכדותיי ונכדיי אני מלמד שירים ודיקלומים רבים. יש להם ביצועים לא רעים, ועבורי זה מהווה סיפוק רב. 

שיריו של ברוך נוימן בפייסבוק (וידיאו).