שיר לעמק (לחן דגנית)

מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ, שְׂדֵה יִזְרְעֶאל, עַל בִּרְכוֹת אֲבוֹתַי לִי עָלִיתָ, רַבִּים עֲמָקִים יַפְיָפוּ מֵהַלֵּל וְאַתָּה מִכֻּלָּם יַפְיָפִיתָ. כִּי רָחָב לְבָבְךָ וְעַתִּיק מִשִּׁירִים, כִּי עָמֹק הַנִּגּוּן שֶׁזְּרָעוּךָ, וְעַל כֵּן נִשְׁבְּעָה לְךָ יַד בַּחוּרִים וְעַל כֵּן עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ. לְרֹאשְׁךָ עוֹד נִתְלֶה אֶת שִׁמְשׁוֹת הַזָּהָב לִתְנוּבַת אַדְמָתְךָ נַטֶּה שֶׁכֶם. בָּרְכֵנוּ, אָחִינוּ, בִּדְבַשׁ וְחָלָב, בִּתְנוּבַת אַדְמָתְךָ וְהַלֶּחֶם. כִּי לְךָ הָאִילָן וּלְךָ הַנְּחָלִים וְעַל פִּיךָ דַּרְכֵּנוּ נוֹשֶׁקֶת. יִזְרְעֶאל, מִי יִתְּנֵנוּ לִהְיוֹת כִּגְמַלִּים וְלָשֵׂאת תְּבוּאָתֶךָ מִנֶּגֶד! מַה טֹּבוּ... וְאַתָּה מִכֻּלָּם יַפְיָפִיתָ!מה טובו אוהליך, שדה יזרעאל, על ברכות אבותיי לי עלית, רבים עמקים יפייפו מהלל ואתה מכולם יפיפית. כי רחב לבבך ועתיק משירים, כי עמוק הניגון שזרעוך, ועל כן נשבעה לך יד בחורים ועל כן עלמות אהבוך. כי ראשך הוא... את שמשות הזהב לתנובת אדמתך נטה שכם. ברכנו, אחינו, בדבש וחלב, בתנובת אדמתך והלחם. כי לך האילן ולך הנחלים ועל פיך דרכנו נושקת. יזרעאל, מי ייתננו להיות כגמלים ולשאת תבואתך מנגד! מה טובו... ואתה מכולם יפייפית!