מילים
צִיּוֹן צִיּוֹן עִיר אֱלוֹהֵינוּ
מַה גָּדוֹל שִׁבְרֵךְ, מִי יִרְפָּא לָךְ
מַה נּוֹרָאָה מְאֹד, דְּבִיר קָדְשֵׁנוּ
יַד אֱלֹהִים אֲשֶׁר נָגְעָה בָךְ
כָּל עַם וְעַם עִיר וּמְדִינָה
יַחְלִיפוּ כָּבוֹד מִיּוֹם אֶל יוֹם
וְאַתְּ וְעַמֵּךְ מֵאָז עַד הֵנָה
פְּלָאִים תֵּרְדוּ מִתְּהוֹם אֶל תְּהוֹם
מַה גָּדוֹל שִׁבְרֵךְ, מִי יִרְפָּא לָךְ
מַה נּוֹרָאָה מְאֹד, דְּבִיר קָדְשֵׁנוּ
יַד אֱלֹהִים אֲשֶׁר נָגְעָה בָךְ
כָּל עַם וְעַם עִיר וּמְדִינָה
יַחְלִיפוּ כָּבוֹד מִיּוֹם אֶל יוֹם
וְאַתְּ וְעַמֵּךְ מֵאָז עַד הֵנָה
פְּלָאִים תֵּרְדוּ מִתְּהוֹם אֶל תְּהוֹם
מקור:
"ספר המועדים. כרך ח: ימי מועד וזיכרון"
, דביר
, תשט"ז
, יב בנספח תווים
על השיר
לחן נוסף לשיר "ציון ציון עיר אלוהינו" וראו שם את הטקסט המלא ועוד פרטים והפניות.
כותב אליהו הכהן, "'ציון ציון עיר אלוהינו': שיר קינה שהיה לשיר עלייה", בלוג "עונג שבת" של דוד אסף:
הלחן חובר סביב שנת 1900. בשנת 1923 שיבץ אהרון ליבושיצקי את הלחן בכתב העת הנפוץ לנוער "הכוכב", שאותו ערך בוורשה בשנות העשרים.
בכתבה של אליהו הכהן מובאים התווים מתוך "כוכב". מקור נוסף מאוחר יותר שאינו נזכר בכתבה של אליהו הכהן הוא "ספר המועדים, כרך ח: ימי מועד וזיכרון", ממנו מובאים התווים בדף הנוכחי.
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
קישורים ומשאבים (1)
תווים
🔗
מקור:
"ספר המועדים. כרך ח: ימי מועד וזיכרון"
, דביר
, תשט"ז
, יב