בשבילי זה מספיק ♫

1. זֶה שִׁיר זֶמֶר תָּמִים עַל שָׁלוֹם-רַחֲמִים
שֶׁהִגִּיעַ עַל כְּנַף צִפּוֹר-פֶּלֶד.
רַק יָרַד רַחֲמִים מִמַּרְבַד-הַקְּסָמִים
וּמִיָּד הִתְיַשֵּׁב עַל מַחְצֶלֶת.

כָּל אֶחָד מִבֵּינֵינוּ רוֹגֵז וְקוֹבֵל-
תֵּן לִי הוֹן! תֵּן כָּבוֹד לִי! תֵּן תִּיק!
אֲבָל הוּא עוֹד נוֹשֵׁק אֶת אַדְמַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל,
וְאוֹמֵר: בִּשְׁבִילִי זֶה מַסְפִּיק.

בִּשְׁבִילִי זֶה מַסְפִּיק, אֲנִי גּוּץ, אֲנִי קָט,
אֲנִי מִסְתַּפֵּק בְּמוּעָט.
זֶה כְּאַיִן וָאֶפֶס אוּלַי,
אֲבָל בִּשְׁבִילִי זֶה דַּי.
עוֹד אֵינֶנִי רָגִיל, עוֹד אֵינֶנִי וָתִיק.
לָכֵן בִּשְׁבִילִי זֶה מַסְפִּיק.

2. כְּסַבָּל הוּא הוֹלֵךְ עַל הַחוֹף לַעֲבֹד.
כָּל גּוּפוֹ כְּצִמּוּק. אֲבָל יָאלְלָה,
יֵשׁ אַרְגָּז עַל גַבּוֹ- הוּא אוֹמֵר: שִׂימוּ עוֹד
וְהוֹסִיפוּ עוֹד שְׁנַיִם מִלְּמַעְלָה.

וּכְשֶׁכְּבָר מִתְנוֹסֵס עַל גַבּוֹ הֹר-הָהָר,
הוּא מוֹשִׁיט אֶת זְקָנוֹ הַדָּקִיק
וְאוֹמֵר: עוֹד אֶחָד לְהוֹסִיף פֹּה אֶפְשָׁר,
אַךְ אוּלַי בִּשְׁבִילִי זֶה מַסְפִּיק.

בִּשְׁבִילִי זֶה מַסְפִּיק, אֲנִי גּוּץ אֲנִי קָט,
אֲנִי מִסְתַּפֵּק בְּמוּעָט.
זֶה כְּאַיִן וָאֶפֶס אוּלַי,
אֲבָל בִּשְׁבִילִי זֶה דַּי.
כֵּן, הַטְּרַקְטוֹר פִּי שְׁתַּיִם סוֹחֵב וּמֵרִיק-
אֲבָל בִּשְׁבִילִי זֶה מַסְפִּיק.

3. בָּא שָׁלוֹם-רַחֲמִים מִן הָעִיר בְּרִיצָה
וְרֹאשוֹ הוּא בַּלָּאט מְנַעְנֵעַ
וְאוֹמֵר: אֵשֶׁת-חַיִל לִי יֵשׁ, מִי-יִמְצָא,
לֹא אֶקַּח לִי אִשָּׁה עַל פָּנֶיהָ.

לִסְעַדְיָה כְּבָר שְׁתַּיִם, לִזְכַרְיָה שָׁלֹשׁ,
אַךְ אֲנִי עִמָּהֶם לֹא אַרְחִיק,
כִּי נָאוָה תַּמָּתִי מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ
וּבִכְלָל בִּשְׁבִילִי זֶה מַסְפִּיק.

בִּשְׁבִילִי זֶה מַסְפִּיק, אֲנִי גּוּץ, אֲנִי קָט,
אֲנִי מִסְתַּפֵּק בְּמוּעָט.
זֶה כְּאַיִן וָאֶפֶס אוּלַי,
אֲבָל בִּשְׁבִילִי זֶה דַּי.
כֵּן, הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה אֶת הָאֶלֶף הִדְבִּיק.
אֲבָל בִּשְׁבִילִי זֶה מַסְפִּיק.

4. יָא שָׁלוֹם-רַחֲמִים- כָּךְ אוֹמְרִים הַבְּרִיּוֹת-
אַל תִּשְׂמַח, עוֹד לֹא בָּא הַמָּשִׁיחַ,
וְעוֹנֶה רַחֲמִים: אֶת מָשִׁיחַ לִרְאוֹת
לֹא אֶזְכֶּה. רַק אוּלַי לְהָרִיחַ.

אַךְ רָאִיתִי קִבּוּץ-גָּלוּיוֹת, חֵי הָאֵל,
וְרָאִיתִי מוֹפְתִים לֹא לָרִיק,
וּמְדִינָה וְצִבְאוֹת עַם נְשִׂיא-יִשְׂרָאֵל- [ אולי: וּצְבָאוֹת עִם ]
וְאוּלַי בִּשְׁבִילִי זֶה מַסְפִּיק.

בִּשְׁבִילִי זֶה מַסְפִּיק, אֲנִי גּוּץ, אֲנִי קָט,
אֲנִי מִסְתַּפֵּק בּמוּעָט.
זֶה כְּאַיִן וָאֶפֶס אוּלַי,
אֲבָל בִּשְׁבִילִי זֶה דַּי.
שֶהִגַּעְתִּי הֲלוֹם עםִ תַּרְמִיל וְשָׂקִיק,
אולי בִּשְׁבִילִי זֶה מַסְפִּיק.

5. וַיְּהִי יוֹם וְאָמַר הַבּוֹרֵא בַּמְּרוֹמִים,
לַמַּלְאָךְ בַּעַל שֵׁשׁ כְּנָפָיִם-
מָה אוֹמְרִים עַל עַבְדִּי, עַל שָׁלוֹם-רַחֲמִים?
וַיְּדַפְדֵּף הַמַּלְאָךְ דִּפְדּוּפִים.
וַיִּקְרָא: רַחֲמִים, הוּא עָמֵל בְּצִיּוֹן
וְכֻלּוֹ מְיֻבָּשׁ כִּרְקִיק,
וְיָשָׁר הוּא וְתָם- אָז אָמַר אֵל עֶלְיוֹן:
אַל תַּמְשִׁיךְ. בִּשְׁבִילִי זֶה מַסְפִּיק