דרישת שלום מברוקלין ♫

אֲנִי סוֹבַבְתִּי אֶת הַסְּטֵיטְס מִבְּלִי לוּחַ.
שָׁם יֵשׁ יָאהוּדִים, יְהוּדִים וְצִיּוֹנִים.
אֲבָל כֻּלָּם- נַפְשָׁם עֵרָה, לִבָּם פָּתוּחַ,
קוֹלָהּ שֶׁל אִיזְרָאֵל קוֹרֵא וְהֵם עוֹנִים.

כִּי מַרְגִּישִׁים הֵם אֶת רוּחָהּ שֶׁל הָהִיסְטוֹרְיָה
וּמְרִימִים הֵם טוֹסְט בְּאוּלְמֵי אַסְטוֹרְיָה
וּכְשֶׁהַצֵ'ירְמֶן מְרַמֵּז כִּי הוּא מוּכָן-
שְׁתֵּי תִּזְמוֹרוֹת פּוֹרְצוֹת בְּזֶמֶר הַפִינְגָ'ן...

מְזַמְזְמִים אוֹתוֹ הַצֵ'ירְמֶן וְהַגַּבַּאי,
מְזַמְזְמִים אוֹתוֹ הַסְּפּוֹנְסוֹר וְהָרֶבַּי
וּלְיַד מִיצִ'יגֶן לְמִיסִיס בֶּטִי הִילַק
דּוּמָם לוֹחֶשֶׁת: אוֹה מַי דִּיר, אַי אֵם דַּחִילַק...

וְהַנְּאוּמִים זוֹרְמִים, זוֹרְמִים,
וְהֵם תּוֹרְמִים, תּוֹרְמִים, תּוֹרְמִים,
וְזֶה יָפֶה וְזֶה מוֹכִיחַ
שֶׁהַמַּגְבִּית וַדַּאי תַּצְלִיחַ...
תְּרוּמוֹתֵיהֶם עוֹלוֹת בְּלִי נֶדֶר,
עוֹלָה רוּחָם גַּלִּים גַּלִּים,
הַכֹּל עוֹלֶה כִּמְעַט בְּסֵדֶר...
רַק הֵם עַצְמָם, רַק הֵם עַצְמָם אֵינָם עוֹלִים.
וְזֶה מַרְאֶה, כְּאִלּוּ לְהַכְעִיס,
שֶׁקַּל יוֹתֵר, בְּרוּחַ אוֹ בְּכֹחַ,
גַּם אֶת הַדּוֹלָר לְהוֹצִיא מִתּוֹךְ הַכִּיס
וְלֹא אֶת הַגָּלוּת מִתּוֹךְ הַמּוֹחַ.

זוֹ לֹא גָּלוּת! זוֹ הִיא אָמֵרִיקָה! הַבִּיטָה!
כָּךְ מַסְבִּירִים הֵם פִילוֹסוֹפְיָה חֲדָשָׁה.
כִּי מָה הֶבְדֵּל סוֹף-סוֹף בֵּין בְּרוֹנְכְּס וּבֵין חֲנִיתָה?
אוֹתוֹ הַתֹּכֶן וְאוֹתָהּ הָהַרְגָּשָׁה!

אִם אַחֲרֵי אִידִישְׁקַיְט לִבְּךָ הוֹלֵךְ פֹּה שֶׁבִי,
תִּמְצָא בַּר-מִצְוָה, מִילָה, מָצֶעס מָאנִישֶׁעבִיץ,
אֲבָל אִם אָדָם חָפְשִׁי אַתָּה, אוֹה בּוֹי,
אַתָּה יָכוֹל שֶׁיַּחַשְׁבוּ אוֹתְךָ לְגוֹי.

אִם יִתְקָרֵב אֵלֵינוּ הַמֶּלְצָר הַיֵּנְקִי,
אַל נָא תִּקְרָא לִי הֶנִיךְ, אֶלָּא קְרָא לִי הֶנְקִי,
וְתִתְפַּטֵּר מִיָּד מִתַּסְבִּיכִים וְסֶפֶק (אולי סֶפָק למען החרוז?)
אֶנְד אַי אֶם טֶלִינְג יוּ, מַי דִּיר, סְ'אִיז עַלָּה-כֶּיפָק...

וְחַיִּים זוֹרְמִים, זוֹרְמִים...

אֲבָל הָעַם הוּא עַם. אִם לֹא כֻּלּוֹ הוּא בֹּשֶׂם
הֵן נִשְׁמָתוֹ אֵינֶנָה חֲסוּמָה מִבּוֹא.
אוּלַי מֵעַל רָאשֵׁי הַצֵ'ירְמֶנְס וְהַבּוֹסִים
יֵשׁ לְהַכּוֹת לֹא עַל כִּיסָיו- גַּם עַל לִבּוֹ!

יֵשׁ יְהוּדִים פְּשׁוּטִים- יֵשׁ וֶלְוֶלִים וְיֵשׁ בָּרִים,
וְהַאֲמִינוּ: לֹא כֻּלָּם רַק מִילִיאַרְדֶּרִים...
וְעוֹד לִגְאֹל אוֹתָם רַק אָנוּ יְכוֹלִים
מִפִילוֹסוֹפְיוֹת הַיָּאהוּדִים הַגְּדוֹלִים.

הֵם בַּגָּלוּת, הֵם בַּחֲנוּת עִם שֶׁלֶט "כּוֹשֶׁער",
הֵם עוֹד שׁוֹפְכִים דְּמָעוֹת עַל סֶרֶט מוֹיְשֶׁה אֹשֶׁר,
אֲבָל מִיּוֹם קוֹם הַמְּדִינָה- אֵין זוֹ שְׂפַת יֶתֶר-
הֵם מַרְגִּישִׁים עַצְמָם גְּבוֹהִים בְּרֶבַע מֶטֶר...

אַךְ הַחַיִּים זוֹרְמִים, זוֹרְמִים,
וְהֵם תּוֹרְמִים, תּוֹרְמִים, תּוֹרְמִים,
וְזֶה יָפֶה וְזֶה מוֹכִיחַ
שֶׁהַמַּגְבִּית וַדַּאי תַּצְלִיחַ.
תְּרוּמוֹתֵיהֶם עוֹלוֹת בְּלִי נֶדֶר,
עוֹלָה רוּחָם גַּלִּים גַּלִּים,
הַכֹּל עוֹלֶה כִּמְעַט בְּסֵדֶר
רַק הֵם עַצְמָם, רַק הֵם עַצְמָם אֵינָם עוֹלִים.
וְזֶה מַרְאֶה, כְּאִלּוּ לְהַכְעִיס,
שֶׁקַּל יוֹתֵר, בְּרוּחַ אוֹ בְּכֹחַ,
גַּם אֶת הַדּוֹלָר לְהוֹצִיא מִתּוֹךְ הַכִּיס,
אַךְ גַּם אֶת הַגָּלוּת מִתּוֹךְ הַמּוֹחַ.