מילים (5 גרסאות)
אַחַת, שְׁתַּיִם, שָׁלֹש!
שָׁם יָשְׁבוּ שְׁלֹשָׁה גַּמָּדִים
אַחַת, שְׁתַּיִם, שָׁלֹש!
לֹא אָכְלוּ וְלֹא שָׁתוּ
אַחַת, שְׁתַּיִם, שָׁלֹש!
רַק יָשְׁבוּ וּפִטְפְּטוּ
אַחַת, שְׁתַּיִם, שָׁלֹש!
חַת שְׁתַּיִם שָׁלֹש
שָׁם יָשְׁבוּ שְׁלֹשָׁה גְּמָדִים
חַת שְׁתַּיִם שָׁלֹש
לֹא אָכְלוּ וְלֹא שָׁתוּ
חַת שְׁתַּיִם שָׁלֹש
רַק יָשְׁבוּ וְפִּטְפְּטוּ
חַת שְׁתַּיִם שָׁלֹש.
בָּא זְאֵב אָכַל אוֹתָם
חַת שְׁתַּיִם שָׁלֹש
לֹא נִשְׁאַר אֶחָד מֵהֵם
חַת שְׁתַּיִם שָׁלֹש.
בית שני:
בָּא זְאֵב טָרַף אֶחָד
חַת שְׁתַּיִם שָׁלֹש
מַה בָּכוּ הַגַּמָּדִים
חַת שְׁתַּיִם שָׁלֹש
הקלטות (5)
על השיר
מילות השיר נכללו בפנקס פרטי של אסתר בכרך מנוחין. ראו "עברית נזמרה: על לקט שירי גן הילדים העברי מתקופת תחיית הלשון" מאת א"י גל-פאר, בכתב העת "ספרות ילדים ונוער", אדר ב' תשל"ח, מרץ 1978, עמ' 5. לפי המאמר, כל שירי הפנקס הם עוד מתקופת השלטון התורכי.
מלבד מקור זה, התיעוד המוקדם ביותר לשיר הוא ב"רשומות: מאסף לדברי זכרונות, לאתנוגרפיה ולפולקלור בישראל", הסדרה החדשה,כרך ד' [תש"ז], עמ' 192, מתוך אוסף יעקב צדקוני. צדקוני שמע את השיר מתלמידי בית-ספר עממי [=יסודי] בתל אביב כשיר המלווה משחק קפיצה על חבל.
ללחן צביון גרמני אך עד כה לא אותר מקור זר לשיר. לשיר גם לחן מאת יחזקאל בראון. ציפי פליישר במחקרה "התפתחותו ההיסטורית של שיר העם העברי", עמ' 239, מצביעה על דמיון הלחן ללחנים אחרים בהם "מלפפון ירוק", ורושמת את תווי "מאחורי ההר" באופן שונה מהמקובל, עם שני סיומים פתוח וסגור.
ביצועים נוספים:
- ילדי קיבוץ שפיים בהדרכת ציונה לירון (עם חלק נוסף ללחן)
- דורית ראובני וריקי מנור (בנוסח "מאחורי היער")
- עוזי חיטמן
- חבורת ילדים בליווי אנימציה מערוץ הופ
- מקהלת שרונית בליווי אנימציה אחרת מערוץ הופ
- נתן דטנר וילדים (סרטון, מתוך "מאה שירים ראשונים" חלק ב, תזמון 2:46)
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
תווים (1)
נוסח הלחן הרגיל
קישורים ומשאבים (1)
