שיר הערש עברייה שוררת ♫

נוּמָה שְׁנָתְךָ בְנִי שָׂמֵחַ
אָשִׁיר שִׁיר אֵלֶיךָ;
דּוֹמֵם נִשְׁקָף הַיָּרֵחַ
אֱלֵי מִטָּתֶךָ.
אָחֵל סַפֵּר לְךָ הַתְּלָאָה
מָצְאָה אֲבוֹתֶיךָ,
אַף אַגֵּדְךָ אֶת הָרָעָה
תִּמְצָא גַם אוֹתֶךָ.

הָמוּ גַּלֵּי אֵיבָה שִׂנְאָה
בַּלַע אֲבוֹתֵינוּ.
יָצְאוּ חֹצֵץ כַּעַס קִנְאָה
תָּמִיד לִקְרָאתֵנוּ;
אַף גַּם הֹמִים מֵי-זֵדוֹנִים
עַתָּה לִקְרָאתֶךָ;
לֹא רִאשׁוֹנִים לֹא אַחְרוֹנִים –
אָשִׁיר שִׁיר אֵלֶיךָ.

אַךְ כִּי תִגְדַּל תֵּרֶא חָלֶד
אָז תִּוָּכַח דָּעַת:
רַק לֶעָמָל כִּי תִּוָּלֶד
לָהִי וּמִגְרָעַת;
צוּקָה עָקָה וַאֲנָחָה
יִהְיוּן מְנַת כֹּסֶךָ; -
לֹא לְךָ אֻמְלָל גִּיל וּשְׂמָחָה
אָשִׁיר שִׁיר אֵלֶיךָ.

לֹא לְךָ אֻמְלָל גִּיל בַּחַיִּים
אֹשֶׁר וּמָנֹחַ;
עַל צַוָּארְךָ עֹל רֵחַיִם
תָּמִיד אַךְ תָּשֹׁחַ;
תָּמִיד תִּדֹּד אֶת הַמְנוּחָה
לֹא תִמְצָא רַגְלֶךָ; -
וּמְנוּחָתְךָ יַדְרִיכוּךָ
אָשִׁיר שִׁיר אֵלֶיךָ.

מִשְׂרַת אָדָם כְּהוּנַת גֶּבֶר
הַרְחֵק הֵם מִמֶּךָּ;
מִכָּל פִּנָּה מִכָּל עֵבֶר
חֹשֶׁךְ יְסֻבֶּךָּ.
בַּלְהוֹת זַעַם וַעֲלָטָה
אֵלֶּה רַק עָלֶיךָ,
הֵן לֹא אָדָם - חַיָּה אָתָּה!
יָשִׁיר כֹּל אֵלֶיךָ.

לָךְ אַךְ לַעֲמוֹל לֹא לָנוּחַ,
מִבְּלִי לִשְׁמָע "הֶרֶב"
לָךְ לֹא דַעַת לִשְׁאָף רוּחַ
לָךְ לֹא לֵב בַּקֶּרֶב...
. . . . . . . . . . . . .
אַךְ הַתִּקְוָה גַּם הַסֵּבֶל
עָזְרוּ אֶת עַמֶּךָ. . . -
נוּמָה שְׁנָתְךָ בְנִי, בַּל אֵבֶל
אֱלֵי מִטָּתֶךָ.