שלו נעליכם ♫

שְׁלוּ נַעֲלֵיכֶם מֵעַל רַגְלֵיכֶם וִיחֵפִים חוּשוּ אֶת הַקַּרְקַע!
הָיָה אֲשֶּר הָיָה, יִהְיֶה אֲשֶּר יִהְיֶה – הַיּוֹם אַרְצֵנוּ הָאָרֶץ
הַשָׁמַיִם שָׁמֵינוּ וְהַיָּם יַמֵּנוּ.
נֵצֶא הַשָּׂדֶה וְנִשְׁתֶּה בַּצָּמָא אֶת לֹבֶן הַמַּרְגָּנִיּוֹת
בַּדֶּשֶׁא,
אֶת זְהַב הַסַּבְיוֹנִים, אֶת רֶטֶט הַתִּלְתָּן.
הִנֵּה הַיְלָדִים, שְׁכוּרֵי דְרוֹר, מְשַׂחֲקִים בַּכַּדּוּר בִּמְלוֹא
צָהֳלָתָם; קָדְקֳדֵיהֶם מַבְהִיקִים בְּשֶׁמֶשׁ אָבִיב וְעֵין אוֹיֵב
לֹא
תְשׁוּרֵם.
שְׁחוּ וְנַשְּׁקוּ אֶת הָאֲדָמָה, אַל תִּתְבַּיְּשׁוּ. נְעָרִים
מָסְרוּ
נַפְשָׁם עָלֶיהָ וְאֵינָם! נַשְּׁקוּהָ, נַשְּׁקוּהָ – עָלֶיהָ בְּעֶצֶם
תֻּמָּתָן
נָפְלוּ נְעָרוֹת – –
וְדִמְעוֹת שְׁכוֹל אֲשֶׁר לְאִמּוֹת עֲנֻגּוֹת וְכוֹאֲבוֹת הִרְטִיב
רְגָבֶיהָ; אַדּמַת קֹדֶשׁ הִיא – שְׁלוּ נַעֲלֵיכֶם!