על נסיבות כתיבת השיר כותב שמעון קושניר, חברו של נח נפתולסקי, בספרו "אנשי נבו":

...נח יצא מאודסה באוניה לארץ ישראל, ירד ביפו בחנוכה תרס"ו 24.12.1905. הגיע לפתח תקווה, פגש שם פועלים עולים חדשים ונודע לו, כי פועלים שחללו את השבת לא זוכים ליום עבודה מידי האיכרים, שהטילו חרם על הפועלים ומי שלא חותם על טופס ומתחייב כי לא יחלל את השבת לא זוכה ליום עבודה. 
ואכן, רק לעיתים רחוקות נח זכה ליום עבודה. במלון בו השתכן נח פגש שלושה פועלים ולאחר כמה שבועות הם משתפים אותו בהחלטתם לעזוב את הארץ, לעלות על אניה ביפו ולהגר לאמריקה או לקנדה. הם מציעים לו להצטרף אליהם. הוא מזדעזע וכאבו גדול על החלטתם, והוא כותב ביומנו את השיר הבא (בהמשך מובא ציטוט השיר).

מספר צבי תדמור (1944), גאוגרף יליד רחובות, החוקר את תולדות העיר במסגרת התנדבותו בארכיון העירוני: 

נחשפתי לשיר "תוחלת נוער" במסגרת מחקר שערכתי על קורותיהם של רחל בלובשטיין המשוררת, נח נפתולסקי, משפחת זלצר ופועלי העלייה השניה ברחובות. התוודעתי לשיר בספרו הביוגרפי של שמעון קושניר "אנשי נבו".
במחקר נוסף אודות אהרון כהנוביץ, מלחין השיר, ואחיו אברהם, התבררו פרטים נוספים על הקשר בין האחים ורחל המשוררת. בהכנת הרצאה בנושא "אהבותיה של רחל, תחילתן ברחובות", לפני שנה וחצי (2021), השמעתי את השיר לראשונה בהקלטה בביצועה של אחייניתי אסנת רביד.

העלייה השנייה