1. עֶרֶב נִגְמַר רְחוֹב שׁוֹמֵם - מְאֻחָר; וְזוּג בַּשַּׁעַר עוֹמֵד וּמִתְבּוֹדֵד. אוֹר בְּחַלּוֹן, צְלָלִים וּצְלִיל פָּטֵפוֹן, וְקוֹל גַּבְרִי מְזַמֵּר פִּזְמוֹן חוֹזֵר: 2. לַחַשׁ קוֹלוֹת מִתּוֹךְ חֲדַר מַדְרְגוֹת; חוֹרֶקֶת דֶּלֶת פִּתְאוֹם; אוֹמְרִים: "שָׁלוֹם". הֵד צְעָדִים מַהֵר הֵם מִתְרַחֲקִים, רַק פָּטֵפוֹן מְזַמֵּר פִּזְמוֹן חוֹזֵר: פִּזְמוֹן חוֹזֵר: אַל נָא תַּעַזְבִינִי, בְּלִי סִבָּה וּבְלִי הֶסְבֵּר. אַל תֹּאמְרִי שֶׁתִּשְׁכְּחִינִי כָּל כָּךְ מַהֵר. אֶמֶשׁ עוֹד חָשַׁבְנוּ עַל חַיֵּינוּ בֶּעָתִיד. עוֹד חָלַמְנוּ וְאָהַבְנוּ כְּמוֹ תָּמִיד. הֲאִם בְּרֶגַע אֶחָד אֶפְשָׁר לִמְחֹק הַכֹּל בִּמְחִי יָד?? כֵּיצַד אֶפְשָׁר בִּן לַיְלָה לוֹמַר: הַכֹּל נִגְמַר??! רֶגַע רַק הַמְתִּינִי וְהָשִׁיבִי לִי תְּשׁוּבָה; אֲבַקְּשֵׁךְ, אַל תַּעַזְבִינִי בְּלִי כָּל סִבָּה.1. ערב נגמר רחוב שומם - מאוחר; וזוג בשער עומד ומתבודד. אור בחלון, צללים וצליל פטיפון, וקול גברי מזמר פזמון חוזר: 2. לחש קולות מתוך חדר מדרגות; חורקת דלת פתאום; אומרים: "שלום". הד צעדים מהר הם מתרחקים, רק פטיפון מזמר פזמון חוזר: פזמון חוזר: אל נר תעזביני, בלי סיבה ובלי הסבר. אל תאמרי שתשכחיני כל כך מהר. אמש עוד חשבנו על חיינו בעתיד. עוד חלמנו ואהבנו כמו תמיד. האם ברגע אחד אפשר למחוק הכל במחי יד?? כיצד אפשר בין לילה לאמר: הכל נגמר??! רגע רק המתיני והשיבי לי תשובה; אבקשך, אל תעזביני בלי כל סיבה.