יֵשׁ לִי גַּן וּבְאֵר יֵשׁ לִי וַעֲלֵי בְּאֵרִי תָּלוּי דְּלִי מִדֵּי שַׁבָּת בָּא מַחֲמַדִּי מַיִם זַכִּים יֵשְׁתְּ מִכַּדִּי. כָּל הָעוֹלָם יָשֵׁן – הַס! נָם תַּפּוּחַ וַאֲגָס אִמִּי נָמָה, נִרְדָּם אָבִי עֵרִים רַק אֲנִי וּלְבָבִי. וְהַדְּלִי כִּלְבָבִי עֵר נוֹטֵף פָּז אֶל פִּי הַבְּאֵר נוֹטֵף פָּז וְנוֹטֵף בְּדֹלַח: דּוֹדִי הוֹלֵךְ, דּוֹדִי הוֹלֵךְ. הַס, בַּגַּן נִזְדַּעְזַע נוֹף – דּוֹדִי בָּא אִם פִּרְכֵּס עוֹף? דּוֹדִי, דּוֹדִי! – חוּשׁ מַחֲמַדִּי אֵין בֶּחָצֵר אִישׁ מִלְּבַדִּי.יש לי גן ובאר יש לי ועלי בארי תלוי דלי מדי שבת בא מחמדי מיים זכים ישת מכדי כל העולם ישן הס נם תפוח ואגס אימי נמה נרדם אבי ערים רק אני ולבבי והדלי כלבבי ער נוטף פז אל פי הבאר נוטף פז ונוטף בדולח דודי הולך דודי הולך הס בגן נזדעזע נוף דודי בא אם פרכס עוף דודי דודי חוש מחמדי אין בחצר איש מלבדי