עשרים וחמש השנים שעברו ♫

עֶשְׂרִים וַחֲמֵשׁ הַשָּׁנִים שֶׁעָבְרוּ,
נַצִּיב נָא לָהֶן עֶרֶב זֶה זִכָּרוֹן,
לְמַעַן יִשְׂמְחוּ אָבוֹת שֶׁיָּצְרוּ,
לְמַעַן יֵדַע נָא גַּם דּוֹר אַחֲרוֹן.

הֵן יָמִים עָבָרוּ,
כָּאן חַיִּים נוֹצָרוּ,
יֶגַע שָׁנִים (כַּפַּיִם) - וַעֲמַל שָׁנִים.

וְנֵדַע חֲבֵרִים, כִּי אֶת כָּל שֶׁיָּצַרְנוּ,
מֵאֶפֶס, קַדַּחַת, שְׁמָמָה וּבִצּוֹת,
רַק בְּכֹחַ הַסּוֹד הַפָּשׁוּט שֶׁיָּדַעְנוּ:
לִרְצוֹת וְלִרְצוֹת וְלִרְצוֹת וְלִרְצוֹת.

כִּי רַק זֹאת בִּקַּשְׁנוּ,
דֶּרֶךְ זוֹ (אוֹתָה) קִדַּשְׁנוּ
הָבָה נַאֲזִין יַחְדָיו.