מילים

לִכְבוֹד חַג הַפּוּרִים
הִצַּגְנוּ פְּרִי בִּכּוּרִים.
וּכְתֹם הַמַּחֲזֶה
נָשִׁיר לָכֶם הַשִּׁיר הַזֶּה:

אֵין שִׂמְחָה בְּלִי יַיִן,
מִלְחָמָה בְּלִי זַיִן,
בְּלִי פִּזְמוֹן וּבְלִי רִקּוּד
לֹא יִכּוֹן אִחוּד.

כִּי זוֹ שִׂמְחָה וְזֶה שָׂשׂוֹן,
גַּם לִי גַּם לָךְ הַפִּתָּרוֹן,
יֵשׁ בִּטָּחוֹן כִּי עוֹד נִזְכֶּה לְנַחַת!
נִתְאַחֵד וְנִתְלַכֵּד וּנְרַקֵּד,
עֵת שֶׁמֶשׁ צֵאת – בְּיַחַד! בְּיַחַד! בְּיַחַד.

בֵּית זֶרַע הֶחֱלִיטָה
לְהִתְאַחֵד עִם לִיטָא,
קִבּוּץ לִיטָא בָּא עַל כֵּן
לְתוֹךְ עֵמֶק הַיַּרְדֵּן!

הַרְעִישׁוּ כְּלֵי הַזֶּמֶר,
שִׁיר בְּלִי סוֹף וָגֶמֶר...
בִּמְצִלְתַּיִם וּבַתֹּף –
שִׁיר שֶׁאֵין לוֹ סוֹף!

כִּי יֵשׁ שִׂמְחַָה וְיֵשׁ שָׂשׂוֹן...

לְעוֹלָם בֵּית זֶרַע!
מַה שֶּׁרַק לֹא יֶאְרַע!
בַּקִּבּוּץ הָאַרְצִי
תֵּעָצְמִי וְתִפְרְצִי,
בְּיָזְמָה וּבְחֵשֶׁק
יִבָּנֶה הַמֶּשֶׁק,
וְיִפְרַח וְיִגְדַּל.
בְּיָדֵינוּ הַמִּפְעָל!

גַּם בָּרֶפֶת, גַּם בַּלּוּל,
בַּקּוֹמוּנָה, בַּטִּפּוּל,
יִגְדַּל יִצְמַח,
בְּלִי קֵץ, בְּלִי גְּבוּל –
הַיְּבוּל!

כִּי יֵשׁ כּוֹחוֹת גַּם לַעֲבֹד,
וְגַם לִרְקֹד וְעוֹד וְעוֹד,
נָחוּלָה, נָחוּלָה, נָחוּל...

תִּקַּח עוֹד כּוֹס יַי"שׁ,
שֶׁלֹּא תַּבְדִּיל בַּר נָשׁ,
בֵּין בָּחוּר לְבַחוּרָה,
בֵּין זְקֵנָה לִצְעִירָה,
בֵּין מָרְדְּכַי וְזֵֶרֶשׁ,
בֵּין בִּגְתָן וְתֶרֶשׁ,
בֵּין פּוֹעֵל לְבֵין בִּרְיוֹן,
בֵּין זַ'בּוֹטִינְסְקִי לְבֶן-גּוּרְיוֹן.
הַגְבִּירוּ הַהֲמוּלָה,
הַאֲדִירוּ הַהִלּוּלָה!
מִי עֲדַיִן לֹא שִׁכּוֹר
הוּא פָּשׁוּט חֲמוֹר!

כִּי יֵשׁ שִׂמְחַָה וְיֵשׁ שָׂשׂוֹן...
על הגרסה: פתָרון - כך במקור. תֵּעָצְמִי - במקור תַּעַצְמִי (ככל הנראה טעות). בִּגְתָן - במקור פִּגְתָן. בר נָש - במקור בר נַש.

הקלטות (2)

הקלטה: טלילה אלירם, סטודנטים מסדנת אתנומוסיקולוגיה באוניברסיטת בר-אילן
שנת הקלטה: 16.5.1991
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים באתר הספרייה הלאומית. ניתן להאזין להקלטה המלאה. (תזמון: 01:02:02)
0:00 0:00
שנת הקלטה: 2.8.2024
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת

המבצעת שרה את הבית השני ואת הפזמון

על השיר

השיר חובר לרגל האיחוד של קיבוץ ליטא וקיבוץ בית זרע. האיחוד התבצע ב-1934 והשיר הושר בחג פורים 1935. שמותיהם של מחברי המילים לא תועדו, אבל כותבי הפזמונים הקבועים של קיבוץ ליטא היו דניאל בן נחום, יעקב עמית ושייקה סגל. המנגינה איננה מוכרת. (תודה ליזהר בן נחום מבית קמה).

לדברי המבצעים בהקלטה מ-1991 הלחן הוא מתוך ההצגה "הלילה השנים עשר". בארץ הועלה "הלילה השנים עשר" עם מוזיקה של ארנסט טוך ב-1930 בתיאטרון הבימה, אך לדברי הארכיונאי של ארנסט טוך המוזיקה לא שרדה, ואין ביטחון שזו הגירסה שממנה נלקח הלחן. 

כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם