ובעיר ירושלים (לחן שמואל בכר) ♫

וּבָעִיר יְרוּשָׁלַיִם
כֹּתֶל נִשָּׂא לַשָּׁמַיִם
זֶה הַכֹּתֶל הַמַּעֲרָבִי
נוּמָה יַלְדִּי, נוּמָה זֶהָבִי

עוֹמֵד הוּא כְּבָר אַלְפֵי שָׁנִים
עָצוֹם עָצְמוּ הָאֲבָנִים
גַּם מִטִּיטוּס הָאַכְזָרִי
נוּמָה יַלְדִּי, נוּמָה אוֹצָרִי

וּבַכֹּתֶל בֵּין הַבְּקָעִים
פֹּה וָשָׁם יָצִיצוּ דְּשָׁאִים
עֵשֶׂב כָּמוּשׁ וּפָרוּעַ
נוּמָה בְּנִי וְאַל תָּנוּעַ

וְלִפְנֵי זֶה כֹּתֶל-קְדוּמִים
זְקֵנִים שְׁחוּחִים וַעֲגוּמִים
עוֹמְדִים בּוֹכִים בַּחֲשַׁאי
נוּמָה נוּמָה רְחִימַאי

בּוֹכִים הֵם וְשׁוֹפְכִים שִׂיחַ
אַךְ כְּשֶׁיָּבוֹא הַמָּשִׁיחַ
אָז הַכֹּתֶל פָּז יִצָּפֶה
נוּמָה נוּמָה יֶלֶד יָפֶה

וְלִכְשֶׁיָּבוֹא הַמָּשִׁיחַ
פִּרְחֵי עֵדֶן אָז יַפְרִיחַ
גַּם הָעֵשֶׂב שֶׁבַּבְּקָעִים
נוּמָה יֶלֶד, יֶלֶד נָעִים

וְשִׁיר מִזְמוֹר, שִׁיר הַמַּלְאֲכִים
אָז יֵהָפֵךְ בְּכִי הַנְּצָחִים
לִפְנֵי כֹּתֶל הַמַּעֲרָבִי
נוּמָה יַלְדִּי, נוּמָה זֶהָבִי