דרכו האחרונה ♫

הוּא הָלַךְ לִפְנֵיהֶם כֹּה שָׁקֵט
כְּמוֹ לֶחָג הוּא כִּוֵּן צְעָדָיו.
"אָנָּא אָן זֶה נֵלֵכָה כָּעֵת"?
שׁוֹאֲלִים וּתְמֵהִים יְלָדָיו.

"אֲנַחְנוּ יוֹצְאִים לַחָפְשִׁי,
רְאוּ: הַשַּׁעַר נִפְתָּח לִרְוָחָה.
לֹא לִבְכּוֹת, רַק לָשִׁיר, רַק לָשִׁיר
שִׁירֵי חַג וְשִׁירִים שֶׁל שִׂמְחָה.

וְהָרְחוֹב הִתְפָּרֵשׂ כְּמוֹ מַרְבַד
לְרַגְלֵי יְלָדִים יְחֵפִים
הַשָּׁרִים "אֵינֶנּוּ לְבַד"
צוֹעֲדִים לַנּוֹפִים הַיָּפִים.

כִּי הַדּוֹקְטוֹר הוּא לֹא יַעֲזֹב
יְלָדָיו הוֹלְכִים כָּאן כֻּלָּם
הוּא אִתָּנוּ הוֹלֵךְ עַד הַסּוֹף
הוּא אִתָּנוּ לָעַד לְעוֹלָם.