שיר ערש ♫

נוּמָה נוּם, בְּנִי הַקָּט,
נָא הֵרָדֵם וִישַׁן;
הַחֹשֶׁךְ רַב, הַלַּיְלָה רַד,
מַר־מַר בּוֹכֶה הַתַּן.
מָתַי תִּישַׁן אִם לֹא עַכְשָׁו,
כָּל עוֹד אַתָּה קָטֹן? -
מַהֵר תִּגְדַּל - תֵּצֵא לַקְּרָב,
וְלֹא תּוּכַל לִישֹׁן.

עִבְרִי אַתָּה, עִבְרִי גִּבּוֹר,
הַלַּיְלָה שָׁוְא מַפְחִיד;
עוֹד שַׁחַר־פָּז מָחָר יֵאוֹר.
עַל רֹאשׁ מִגְדַל־דָוַד.

עַכְשָׁו הַכֹּל שָׁחוֹר-שָׁחוֹר.
אָבִיךָ אֵי יִסְבֹּל.
אַךְ הוּא יָשׁוּב עִם בֹּקֶר אוֹר,
עָם נֵס לָבָן־תָּכֹל.
וְאִם לָבוֹא הוּא יְאַחֵר -
אַתָּה, בְּנִי, תָָּקוּם;
תֵּצֵא, תָּשׁוּב יוֹתֵר מַהֵר -
הוֹי, נוּמָה, יָלֶד, נוּם!

עִבְרִי אַתָּה, עִבְרִי גִבּוֹר ...