שירת הזקנה ♫

וּמִתַּחַת עַרְשֶׂךָ
עוֹמֶדֶת גְּדִיָּה
הַלְּבָנָה גַּם מִשֶּׁלֶג,
כַּחַמָּה יְפֵה-פִיָּה,

אֶל אַרְצוֹת-מֶרְחַקִּים
הַגְּדִיָּה לָהּ נָסְעָה
וַהֲמוֹן אַגָּדוֹת מְאֹד יָפוֹת
שָׁם שָׁמְעָה.

מִמִּזְרַח הַחַרְסָה
עַד יַם הָעֲרָבָה
הַגְּדִיָּה לָהּ נָסְעָה
וַתַעֲרֹב מַעֲרָבָה.

וַתִסַּע וַתַעֲבֹר
כָּל אוֹרְחוֹת הַיַּמִּים;
וַתִדֹּד וַתִסְחַר
שָׁם עִם כָּל הָעַמִּים.

וַתִדֹּד - עַד שֶׁשָּׁבָה
הַבַּיְתָה לַסּוֹף,
וְצִמּוּקִים וּשְׁקֵדִים
לְךָ הֵבִיאָה לָרֹב.

צִמּוּקִים וּשְׁקֵדִים
הֵם מֵיטַב כָּל סְחוֹרָה;
אֲבָל טוֹב מִכֻּלָּם
הוּא לִמּוּד-הַתּוֹרָה.