שושנה התופרת ♫

הִנֵּה אֶתְפּוֹר לַבֻּבָּה סִנּוֹר
הַבַּד אָבִיאָה הֵנָה;
בֻּבָָּה תַּעֲמוֹד, אֲנִי אֶמְדּוֹד
וְעַל הַבֵּד אֲסַמֵֵּנָה.
וְאֶל כָּל צַד אֶמוֹר הַבַּד
יְמִין וּשְׂמֹאל בְּמִסְפָּרַיִם,
וּמַחַט חַד אֶקַּח בַּיָּד,
חוּט אַשְׁחִיל, אַחַת שְתָּיִם!
אֵשֵב לִי פֹּה, אָשִׁיר לִי כֹּה
בְּחֵשֶק רַב אֶעֱבֹדָה;
בֻּבָּה תִּלְבַּשׁ סִנּוֹר חָדָשׁ,
בְּרב שִׂמְחָה תִּרְקֹדָה!

הִנֵה כְּבָר סִנּוֹר נִגְמַר,
רַק בַּמַּגְהֵץ אֲגַהֵצָה,

הֵידַד-הֵידָד! כַּמָּה נֶחְמָד!
עַכְשָׁו נָשִׁיר, נְקַפֵּצָה!