שירת המגן העברי ♫

אֲנִי פֹּה בָּעֶמְדָה שׁוֹכֵב לִי,
מִנֶּגֶד הָאוֹיֵב בַּכְּפָר
כֻּלִי דָרוּךְ בַּיָּד הַכֶּלִי,
וְלָךְ כּוֹתֵב מִכְתָּב קָצָר.

בַּקְרָב נָפָל פֹּה חֲבֵרֵנוּ,
אַךְ אָנוּ בְּדַרְכּוֹ נִצְעָד.
דַמּוֹ - יִנְקוֹמוּ כַּדּוּרֵינוּ.
הֲיִי שָׁלוֹם הַיוֹם כְּבָר רָד.

לָחוֹם! זֶהוּ צָו הַמּוֹלֶדֶת,
אֶלְחַם כָּל עוֹד לֵב בִּי פּוֹעֵם
הִנֵנִי הָעוֹמֵד פֹּה בַּמִּשְׁמֶרֶת
שָׁלוֹם הִנְנִי הַלּוֹחֵם.

לִי קוֹל קוֹרֵא בְּחֶשְׁכַּת לַיִל,
הַקּול חָלָשׁ אַךְ מִתְגַבֵּר.
הֵי! הִתְאֲזֵר נָא בֶּן הַחַיִל,
וְדַע כִּי לֹא יָנוּּם שׁוֹמֶר.

הֵן כַּךְ צִוָונוּ גְּבּוֹרֵנוּ,
זֶה הַגִּבּוֹר מִן הַגָּלִיל
" מַה טּוֹב לָמוּת בְּעַד אַרְצֵנוּ"
הֵן טוֹב לָמוּת, לָמוּת בְּגִיל.
לָחוֹם ...