מילים (2 גרסאות)
כַּיַהֲלוֹם הִבְרִיקָה,
אֵשׁ בְּלִבִּי הִדְלִיקָה,
כְּלָל לֹא יָדְעָה רַחֵם.
הָבָה וְאֶשָּׁקֶנָּה
אֵין חֲמוּדָה מִמֶּנָּה
עָפָה לָהּ וְאֵינֶנָּה
וָאֶשָּׁאֵר בָּדָד
עָפָה צִפּוֹר אֱלוֹהַּ
אֵין עוֹד אַחַת כָּמוֹהָ,
אָנָה עַתָּה אָבוֹאָה?
אֵין בִּלְעָדֶיהָ אוֹר.
שְׁתַּיִם עֵינֶיהָ פֶּלֶא
לֹא עוֹד אֶרְאֶה כָּאֵלֶּה.
כָּל הָעוֹלָם לִי כֶּלֶא –
כֶּלֶא לְלֹא רַחֵם.
Por una kaza chika,
vidi una ijica
de anyos era chika
Le declari amor.
Sali delante d'eya
hermoza como l´estreya
ya m´ensendio con teya
sin tener piadad.
Pasharo d´ermozura
linda la tu figura
aserkate al mio lado
te oyere la boz.
El pasharo s´aserka
s´aserka del mio lado
En fin de dos minutos
el pasharo bolo.
El pasharo bolando
mi korason yorando
El me desho asperando
sin tener piadad.
הקלטות (7)
ביצוע
ניצוח: אריה לבנון
ליווי: להקה כלית לא מזוהה
שנת הקלטה: 22.3.1965
עיבוד שונה מאשר ב-1964.
ניצוח: אריה לבנון
ליווי: להקה כלית לא מזוהה
שנת הקלטה: 1.3.1964
עיבוד שונה מאשר ב-1965.
על השיר
השיר נקרא גם "ציפור היופי".
ביצועים נוספים:
התרגום העברי הוא ככל הנראה מאת עמנואל כ"ץ. הוא נדפס לראשונה בשנת 1954 בחוברת "מן המוסיקה של עמי הים-התיכון, 9 רומנסות יהודיות ספרדיות". בהקדמה לספר, שכתב יצחק לוי, הוא מציין כי את התרגומים כתב עמנואל כ"ץ.
אולם הגיעו אלינו שתי עדויות נוספות:
על פי מינה טוחנר, השיר תורגם במיוחד עבורה עוד בימי מלחמת השחרור. מאידך, לפי שלמה כ"ץ, בנו של המתרגם, כל הרומנסות שתירגם אביו תורגמו לבקשת יצחק לוי ועבורו.
עדות אחרת, מפי אסתר ברוך (גולדמן) מעלה כי השיר תורגם קודם לכן, על-ידי אהרון ברוך:
את השיר תרגם מלדינו גיסי, אהרון ברוך ז"ל, שהיה חברו הקרוב ביותר של יצחק לוי ז"ל. השיר תורגם בתקופת המנדט והושר ברדיו "קול ירושלים". בני משפחת ברוך (אישי כיום) סיפרו לי שישבו לשמעו ובפירוש נאמר שם "עברית: אהרון ברוך".
כילדה, הכרתי את השיר כבר בתקופת המנדט. בוודאי אפשר לאמת אינפורמציה זו עם בני משפחת לוי.
עדות לקדמותו של הנוסח העברי נמצאה בפנקס הפרטי של איה רופין (עמ' 198 - 199). לפי מבחר השירים בסביבתו הוא הוכנס בשנת 1942 או סמוך מאוד לאחר מכן.
לשיר המקורי בלדינו גרסאות רבות. ברכה צפירה מביאה בספרה "קולות רבים" בית נוסף בלדינו באותו לחן ומספרת שהושר בשכונות ירושלים בשנות העשרים. ראו ב"אוצר שירי לדינו" נוסח מרובה בתים עם תרגום עברי נאמן מאת אבנר פרץ וכן נוסח נוסף.
לפי החוברת "שחר אעיר מתנומות: שירת הבקשות בבית הכנסת הספרדי הר-ציון בירושלים" (המרכז לחקר המוסיקה היהודית, 2011), הושר בלחן זה בית אחד מהפיוט "אליו מי הקשה".
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
קישורים ומשאבים (1)
