מילים
1
לוּ אֵדַע כִּי יַהְרוֹס קוֹלִי בַכֹּחַ,
תֵּבֵל וּמְלוֹאָהּ גַּם צִבְאוֹת-שָׁמַיִם;
אָז תַּתִּי קוֹל גָּדוֹל: “הָבוּ מָנוֹחַ!”
וּלְתֹהוּ אָשׁוּבָה עִם כָּל הַחַיִּים.
2
כִּי הַחַיִּים יוֹדְעִים יִבְלָעֵם קֶבֶר,
אַחֲרֵי שָׂבְעָם עָמָל וּמַר עַצָּבֶת;
וּבְעוֹדָם עוֹד יִרְאוּ, כִּי חַיֵּי גֶבֶר
רָצִים כִּבְרָקִים לִפְנֵי רַעַם מָוֶת?
3
רַעַם וּמָוֶת –! גַּם חַיֵּי הָאֵבֶל
אִם לֹא כַיָּם גַּלִּים רָעוֹת מָלָאוּ?
וּמָה הַטֹּבוֹת? הֲלֹא צֵל וָהֶבֶל!
מֵרֵאשִׁית בּוֹאָם נֵרֶא כִּי יָצָאוּ.
4
אַךְ נֵרֶא כִּי יֵצְאוּ חֵיל אֵל בֶּחָלֶד,
וּלְךָ הָאָדָם אַךְ לָךְ שָׂמוּ אָרֶב;
שָׁם יֹאכַל בָּךְ רָעָב זָקֵן וָיָלֶד!
שָׁם רָווּ מִדָּמָךְ אֶרֶץ וָחָרֶב.
5
שָׁם בִּרְגָּז-אֶרֶץ נָוָךְ חַי קוֹבְרֶךָ,
שָׁם יַךְ בָּךְ דֶּבֶר עַד עָרִים שָׁמֵמוּ;
שָׁם יִשְׁבּוּךָ מַיִם שָׁם אֵשׁ תִּקְרֶךָ.
שָׁם רֵשׁ שָׁם מַחְלָה מִסַּפֵּר עָצֵמוּ.
6
אִם תִּסְפּוֹר יָמֶיךָ תִּסְפּוֹר אֵידֶיךָ,
כִּי מֵאֵיד אֶל אֵיד לִרְגָעִים נֶהְדַּפְתָּ;
כֵּן יוֹם הִוָּלְדָךְ אַף כֵּן כָּל חֶלְדֶּךָ,
כֵּן תִּזְקַן כֵּן תִּגְוַע, הָהּ! כֵּן נִרְדַּפְתָּ.
7
כֵּן גַּם אֶל אָחִיךָ מִפְגָּע הָיִיתָ,
עַל חֵיל שַׁדַּי זֶה נוֹסַף גַּם רֵעֶךָ;
גַּם מֵאַף-אָדָם, אָדָם לֹא נִקִּיתָ,
קִנְאָתוֹ בָךְ עַד – עַד יִשְׁאַל אַיֶּךָ?
8
אַיֵּה אֵיפֹה הֵמָּה דּוֹרוֹת שַׁכַחְנוּ?
גַּם זִכְרָם וּשְׁמוֹתָם אֵין עוֹד אִתָּנוּ;
וּבְדוֹר עוֹד יָבוֹא נִשָּׁכַח גַּם נַחְנוּ,
וּמִי זֶה יִמָּלֵט? לֹא אֶחָד בָּנוּ!
9
לֹא אֶחָד יִפְדֵּהוּ מִמָּוֶת עשֶׁר,
גַּם חָכְמָה וּגְבוּרָה יַחְשׁוֹב לָאָיִן;
יִשְׂחַק לַכָּבוֹד גַּם יִלְעַג לַיּשֶׁר
לֹא יָחֹן כָּל יֹפִי וּמַחְמַד עָיִן.
10
שָׁם מַחְמַד עֵין הוֹרִים חָטַף מִזְּרוֹעַ,
אִם שִׁשָּׁה לָקַח הַשְּׁבִיעִי לֹא יֶרֶף;
שָׁוְא צוֹרַחַת אֵם הוּא מָאֵן לִשְׁמוֹעַ,
שָׁוְא יִתְמַרְמַר אָב לֹא הִשְׁאִיר הַטֶּרֶף.
11
פֹּה הִשְׁאִיר אָח צוֹעֵק אֶל אָבְדַן רֵעַ,
שָׁם אִישׁ וִיפָתוֹ לָרִיק נִלְווּ יַחַד;
פֹּה אֶל אֵם עוֹלָלִים חִצּוֹ קוֹלֵעַ,
הָהּ! עוֹד טוֹב לֹא יָדְעוּ וַיּבֹא פַחַד.
12
פַּחְדּוֹ אַךְ בָּנוּ וּפַחַד כָּל פֶּרֶץ,
כִּי נֵדַע מֵרֹאשׁ יוֹם מָוֶת וָפֶגַע;
לֹא בַהֲמוֹת שָׂדַי לֹא רֶמֶשׂ וָשֶׁרֶץ,
לֹא יָדְעוּ מָוֶת טֶרֶם יָבֹא רֶגַע.
13
לֹא יָדְעוּ גַּם מַחְסוֹר כִּי כֹל יֵשׁ לָמוֹ,
גַּם אָכְלָם גַּם סָבְאָם אֵין בָּם מִגְרָעַת;
שִׂמְלַת עוֹר שֵׂעָר מַחְסֶה אֶל כֻּלָּמוֹ,
שַׁאֲנַנִּים מִכָּבוֹד חָפְשִׁים מִדָּעַת.
14
וּלְאָדָם אֵין כֹּל רַק דַּעַת מַכְאֶבָת,
עָרוֹם גַּם רָעֵב עָנוֹג וַחֲסַר חָיִל;
כֹּל אֲשֶׁר אֵין לוֹ לוֹ נַפְשׁוֹ תֹאֶבֶת,
בּוֹ יִיגַע יוֹמָם בּוֹ יֵלֶא גַּם לָיִל.
15
בְּתְלָאוֹת אֵלֶּה גַּם יוֹמוֹ שׁוֹכֵחַ,
כִּי כוֹס חֵמָה הֵנָּה לַשְׁכִּיר כָּל גָּבֶר;
בּוֹ יִתְהוֹלֵל1 דָּל בּוֹ יִשְׁכּוֹר צוֹלֵחַ,
בּוֹ יִסֹּב יִנּוֹעַ עַד יִפּוֹל קָבֶר.
16
שָׁם יִפּוֹל מָוֶת עַל יִרְאֵי שִׁבְטֵהוּ2,
אֲשֶׁר אַךְ אֶל זִכרוֹ יֵצֵא לִבָּמוֹ;
וּלְאֵלֶּה הָאוֹבְדִים רָנֵּי3 אַיֵּהוּ,
לָמָּה זֶּה לֹא סָר לֹא יַט אֹזֶן לָמוֹ?
17
זֶה יַט לוֹ יָדוֹ מֵעֶרֶשׂ מַדְוֵהוּ,
זֶה יִשָּׂא לוֹ עֵינָיו מִבּוֹר בֵּית כֶּלֶא;
זֶה מֵאַשְׁפַּתּוֹת זֶה תַּחַת נִטְלֵהוּ,
יִרְצוּ אַךְ לָסוּף עִם צָרוֹתָם אֵלֶּה.
18
אֶת אֵלֶּה הוּא עוֹזֵב לָמוּג בַּשֶּׁבֶר,
כִּי יִרְאוּ אַךְ רָעָה לִבּוֹ בָטוּחַ;
אַךְ אֶל אֵלֶּה יָעוּף יֵדֶא עַל אֵבֶר,
אֶל רוֹאֵי צֵל שַׁלְוָה וּמְנוּחַת רוּחַ.
19
אַךְ רוּחַ חֶלְדֵּנוּ! קַל כָּאֳנִי שַׁיִט,
מִבֶּטֶן הָאֵם לֹא יִרְחַק קִבְרֵנוּ;
הֵמָּה קֵן וָפַח וַאֲנַחְנוּ הָעַיִט,
וּכְצֵאת אַךְ מִפֹּה פִּתְאֹם שָׁם הִנֵּנוּ.
20
הִנֵּנוּ פֹה אֶרֶץ מִיּוֹם הָיָתָה,
וּכְעִשְּׂבוֹת עֲפָרָהּ תַּחֲלִיף אוֹתָנוּ;
הִיא עוֹמְדָה הָכֵן, הָהּ! עוֹד לֹא נִשְׁחָתָה
רַק נַחְנוּ חוֹלְפִים וּתְשׁוּעָה אֵין לָנוּ.
21
אֵין לָנוּ מִפְלָט גַּם מִלָּבוֹא הֵנָּה,
כַּדַּיָּג בַּחַכָּה תֵּבֵל תַּעֲלֵנוּ;
עַד אָכְלָה דּוֹר זֶה דּוֹר אַחֵר הֵכִינָה,
זֶה אָכוּל זֶה אָחוּז אַיֵּה יִשְׁעֵנוּ?
22
לוּ יֵצְאוּ לַיֵּשַׁע כָּל סוּפוֹת רַעַם,
לוּ גַּם דַּלְתוֹת רַעַשׁ4 יִגְּשׁוּ לִפְתּוֹחַ;
זוּ אֶרֶץ וּמְרוֹמִים המְּלֵאִים זַעַם,
אָז אֵדַע כִּי יהְרוֹס קוֹלם בַּכֹּחַ.
לוּ אֵדַע כִּי יַהְרוֹס קוֹלִי בַכֹּחַ,
תֵּבֵל וּמְלוֹאָהּ גַּם צִבְאוֹת-שָׁמַיִם;
אָז תַּתִּי קוֹל גָּדוֹל: “הָבוּ מָנוֹחַ!”
וּלְתֹהוּ אָשׁוּבָה עִם כָּל הַחַיִּים.
2
כִּי הַחַיִּים יוֹדְעִים יִבְלָעֵם קֶבֶר,
אַחֲרֵי שָׂבְעָם עָמָל וּמַר עַצָּבֶת;
וּבְעוֹדָם עוֹד יִרְאוּ, כִּי חַיֵּי גֶבֶר
רָצִים כִּבְרָקִים לִפְנֵי רַעַם מָוֶת?
3
רַעַם וּמָוֶת –! גַּם חַיֵּי הָאֵבֶל
אִם לֹא כַיָּם גַּלִּים רָעוֹת מָלָאוּ?
וּמָה הַטֹּבוֹת? הֲלֹא צֵל וָהֶבֶל!
מֵרֵאשִׁית בּוֹאָם נֵרֶא כִּי יָצָאוּ.
4
אַךְ נֵרֶא כִּי יֵצְאוּ חֵיל אֵל בֶּחָלֶד,
וּלְךָ הָאָדָם אַךְ לָךְ שָׂמוּ אָרֶב;
שָׁם יֹאכַל בָּךְ רָעָב זָקֵן וָיָלֶד!
שָׁם רָווּ מִדָּמָךְ אֶרֶץ וָחָרֶב.
5
שָׁם בִּרְגָּז-אֶרֶץ נָוָךְ חַי קוֹבְרֶךָ,
שָׁם יַךְ בָּךְ דֶּבֶר עַד עָרִים שָׁמֵמוּ;
שָׁם יִשְׁבּוּךָ מַיִם שָׁם אֵשׁ תִּקְרֶךָ.
שָׁם רֵשׁ שָׁם מַחְלָה מִסַּפֵּר עָצֵמוּ.
6
אִם תִּסְפּוֹר יָמֶיךָ תִּסְפּוֹר אֵידֶיךָ,
כִּי מֵאֵיד אֶל אֵיד לִרְגָעִים נֶהְדַּפְתָּ;
כֵּן יוֹם הִוָּלְדָךְ אַף כֵּן כָּל חֶלְדֶּךָ,
כֵּן תִּזְקַן כֵּן תִּגְוַע, הָהּ! כֵּן נִרְדַּפְתָּ.
7
כֵּן גַּם אֶל אָחִיךָ מִפְגָּע הָיִיתָ,
עַל חֵיל שַׁדַּי זֶה נוֹסַף גַּם רֵעֶךָ;
גַּם מֵאַף-אָדָם, אָדָם לֹא נִקִּיתָ,
קִנְאָתוֹ בָךְ עַד – עַד יִשְׁאַל אַיֶּךָ?
8
אַיֵּה אֵיפֹה הֵמָּה דּוֹרוֹת שַׁכַחְנוּ?
גַּם זִכְרָם וּשְׁמוֹתָם אֵין עוֹד אִתָּנוּ;
וּבְדוֹר עוֹד יָבוֹא נִשָּׁכַח גַּם נַחְנוּ,
וּמִי זֶה יִמָּלֵט? לֹא אֶחָד בָּנוּ!
9
לֹא אֶחָד יִפְדֵּהוּ מִמָּוֶת עשֶׁר,
גַּם חָכְמָה וּגְבוּרָה יַחְשׁוֹב לָאָיִן;
יִשְׂחַק לַכָּבוֹד גַּם יִלְעַג לַיּשֶׁר
לֹא יָחֹן כָּל יֹפִי וּמַחְמַד עָיִן.
10
שָׁם מַחְמַד עֵין הוֹרִים חָטַף מִזְּרוֹעַ,
אִם שִׁשָּׁה לָקַח הַשְּׁבִיעִי לֹא יֶרֶף;
שָׁוְא צוֹרַחַת אֵם הוּא מָאֵן לִשְׁמוֹעַ,
שָׁוְא יִתְמַרְמַר אָב לֹא הִשְׁאִיר הַטֶּרֶף.
11
פֹּה הִשְׁאִיר אָח צוֹעֵק אֶל אָבְדַן רֵעַ,
שָׁם אִישׁ וִיפָתוֹ לָרִיק נִלְווּ יַחַד;
פֹּה אֶל אֵם עוֹלָלִים חִצּוֹ קוֹלֵעַ,
הָהּ! עוֹד טוֹב לֹא יָדְעוּ וַיּבֹא פַחַד.
12
פַּחְדּוֹ אַךְ בָּנוּ וּפַחַד כָּל פֶּרֶץ,
כִּי נֵדַע מֵרֹאשׁ יוֹם מָוֶת וָפֶגַע;
לֹא בַהֲמוֹת שָׂדַי לֹא רֶמֶשׂ וָשֶׁרֶץ,
לֹא יָדְעוּ מָוֶת טֶרֶם יָבֹא רֶגַע.
13
לֹא יָדְעוּ גַּם מַחְסוֹר כִּי כֹל יֵשׁ לָמוֹ,
גַּם אָכְלָם גַּם סָבְאָם אֵין בָּם מִגְרָעַת;
שִׂמְלַת עוֹר שֵׂעָר מַחְסֶה אֶל כֻּלָּמוֹ,
שַׁאֲנַנִּים מִכָּבוֹד חָפְשִׁים מִדָּעַת.
14
וּלְאָדָם אֵין כֹּל רַק דַּעַת מַכְאֶבָת,
עָרוֹם גַּם רָעֵב עָנוֹג וַחֲסַר חָיִל;
כֹּל אֲשֶׁר אֵין לוֹ לוֹ נַפְשׁוֹ תֹאֶבֶת,
בּוֹ יִיגַע יוֹמָם בּוֹ יֵלֶא גַּם לָיִל.
15
בְּתְלָאוֹת אֵלֶּה גַּם יוֹמוֹ שׁוֹכֵחַ,
כִּי כוֹס חֵמָה הֵנָּה לַשְׁכִּיר כָּל גָּבֶר;
בּוֹ יִתְהוֹלֵל1 דָּל בּוֹ יִשְׁכּוֹר צוֹלֵחַ,
בּוֹ יִסֹּב יִנּוֹעַ עַד יִפּוֹל קָבֶר.
16
שָׁם יִפּוֹל מָוֶת עַל יִרְאֵי שִׁבְטֵהוּ2,
אֲשֶׁר אַךְ אֶל זִכרוֹ יֵצֵא לִבָּמוֹ;
וּלְאֵלֶּה הָאוֹבְדִים רָנֵּי3 אַיֵּהוּ,
לָמָּה זֶּה לֹא סָר לֹא יַט אֹזֶן לָמוֹ?
17
זֶה יַט לוֹ יָדוֹ מֵעֶרֶשׂ מַדְוֵהוּ,
זֶה יִשָּׂא לוֹ עֵינָיו מִבּוֹר בֵּית כֶּלֶא;
זֶה מֵאַשְׁפַּתּוֹת זֶה תַּחַת נִטְלֵהוּ,
יִרְצוּ אַךְ לָסוּף עִם צָרוֹתָם אֵלֶּה.
18
אֶת אֵלֶּה הוּא עוֹזֵב לָמוּג בַּשֶּׁבֶר,
כִּי יִרְאוּ אַךְ רָעָה לִבּוֹ בָטוּחַ;
אַךְ אֶל אֵלֶּה יָעוּף יֵדֶא עַל אֵבֶר,
אֶל רוֹאֵי צֵל שַׁלְוָה וּמְנוּחַת רוּחַ.
19
אַךְ רוּחַ חֶלְדֵּנוּ! קַל כָּאֳנִי שַׁיִט,
מִבֶּטֶן הָאֵם לֹא יִרְחַק קִבְרֵנוּ;
הֵמָּה קֵן וָפַח וַאֲנַחְנוּ הָעַיִט,
וּכְצֵאת אַךְ מִפֹּה פִּתְאֹם שָׁם הִנֵּנוּ.
20
הִנֵּנוּ פֹה אֶרֶץ מִיּוֹם הָיָתָה,
וּכְעִשְּׂבוֹת עֲפָרָהּ תַּחֲלִיף אוֹתָנוּ;
הִיא עוֹמְדָה הָכֵן, הָהּ! עוֹד לֹא נִשְׁחָתָה
רַק נַחְנוּ חוֹלְפִים וּתְשׁוּעָה אֵין לָנוּ.
21
אֵין לָנוּ מִפְלָט גַּם מִלָּבוֹא הֵנָּה,
כַּדַּיָּג בַּחַכָּה תֵּבֵל תַּעֲלֵנוּ;
עַד אָכְלָה דּוֹר זֶה דּוֹר אַחֵר הֵכִינָה,
זֶה אָכוּל זֶה אָחוּז אַיֵּה יִשְׁעֵנוּ?
22
לוּ יֵצְאוּ לַיֵּשַׁע כָּל סוּפוֹת רַעַם,
לוּ גַּם דַּלְתוֹת רַעַשׁ4 יִגְּשׁוּ לִפְתּוֹחַ;
זוּ אֶרֶץ וּמְרוֹמִים המְּלֵאִים זַעַם,
אָז אֵדַע כִּי יהְרוֹס קוֹלם בַּכֹּחַ.
על השיר
לפי הכתבה "אברהם דב הכהן לבנזון (במלאת עשרים וחמש למותו)" בעיתון "הנעורים" מיום 20.11.1903, עמ' 41 "לאחדים משיריו חוברו נעימות (מעלאדיען) ויהיו מושרים בבתי ישראל" - מוזכרים "המתאונן" ו"דל מבין".
המילים הובאו כאן במלואן מצמד השירים "המתאונן" ו"המשורר" כפי שהן מובאות בפרויקט בן יהודה. הלחן אבוד.
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.