חלוצים עברים ♫

תַּפְקִידִי הוּא לֹא קָטָן
עַל הַבָּמָה הַזֹּאת
פַּעַם עֲזַבְתִּיהָ כְּבָר
לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת
וְיָצָאתִי לְטִיּוּל אָרֹךְ
בֵּין הָעַמִּים
אֲבָל בְּשׁוּם מָקוֹם
עוֹד לֹא הִסְבִּירוּ לִי פָּנִים.

בָּעוֹלָם סִבּוֹת לַכֹּל
סִבָּה גַּם לַשִּׂנְאָה
לֹא יָכְלוּ אוֹתִי לִסְבֹּל,
הֲרֵי הָיָה דְּבַר מָה.
כִּי סוֹחֵר, סַרְסוּר מַלְוֶה
בְּכֶסֶף שֶׁל זָרִים
הָיָה אָז פַּרְצוּפִי כָּזֶה
בַּשְּׁבִיל שֶׁל הָעַמִּים.

אִם אֶת הָאֱמֶת לוֹמַר
הֵן הָאָשָׁם לֹא בִּי
הֲרֵי רָדְפוּ בְּכָל אֲתָר
מִפְּנֵי "שֶׁיְּהוּדִי"
אָז נַפְשִׁי רָצְתָה מְאֹד
בְּשַׁעַל אֲדָמָה,
וְנִכְסַפְתִּי כְּבָר לַחְזֹר
שֵׁנִית אֶל הַבָּמָה.

אָז פָּגַשְׁתִּי בְּאָדוֹן
עַתָּה הוּא מַנְהִיגִי
וּמֻכְשָׁר לְתֵאַטְרוֹן
מְאֹד, מָצָא אוֹתִי
וְהִצִּיעַ לִי לִשְׁכֹּחַ
סֵבֶל עֲבָרִי
וְגַם נָתַן לִי יִפּוּי כֹּחַ
שֶׁל חָלוּץ עִבְרִי.

גַּם אֲנִי כְּמוֹ זֶה,
שֶׁלְפָנַי עַכְשָׁו דִּבֵּר
גַּם אֲנִי מְאֹד רוֹצֶה
כְּבָר, בְּפַרְצוּף אַחֵר
וּבְתוֹר חָלוּץ עִבְרִי
יָשָׁר לַתֵּאַטְרוֹן
אַךְ טָעִיתִי כְּשֶׁחָשַׁבְתִּי שֶׁאֲנִי רִאשׁוֹן.

כְּשֶׁבָּאנוּ כְּבָר מָצָאנוּ
יֵשׁ תַּפְקִיד תָּפוּס,
לְאַחַר שֶׁהִסְתַּכַּלְנוּ,
לֹא כָּל כָּךְ מָאוּס
אַךְ כֵּהֶה קְצָת בְּפָנָיו
כֵּהֶה גַּם בְּמֹחוֹ
אַךְ אִם יַסְכִּים לְהִתְבַּהֵר
יִישַׁר אֲזַי כֹּחוֹ.

וְהִנֵּה קָרָה מִקְרֶה
שֶׁלֹּא קִוִּינוּ לוֹ
כִּי שְׁכֵנֵנוּ הַכֵּהֶה
הֵרִים קְצָת אֶת קוֹלוֹ
הַמָּקוֹם עַל הַבָּמָה הָיָה
בְּעֶצֶם דַּי
אֲבָל אוֹתָנוּ רַק רָאָה הִתְחִיל לִצְעֹק וַי!

מַנְהִיגֵנוּ הִתְעוֹרֵר
הִשְׁתִּיק אוֹתוֹ מְעַט
וְהִתְחַלְנוּ בְּשָׁלוֹם
לִחְיוֹת לְאַט לְאַט,
אָז רָאָה גַּם הַשָּׁכֵן
שֶׁאֵין זֶה כְּלָל מַזִּיק
כִּי הִתְבַּהֵר אֶצְלוֹ קְצָת כָּאן
חָדַל גַּם לְהָצִיק.