מילים (6 גרסאות)
אֶפְרוֹחַ מְטֻגָּן
יָצָא לוֹ לְטַיֵּל בָּרְחוֹב.
פִּתְאוֹם תָּפְסוּ אוֹתוֹ
וְגַם אָסְרוּ אוֹתוֹ
וְהָאֶפְרוֹחַ אָמַר לָהֶם כָּךְ:
"אֲנ' לֹא סוֹבְיֶטִי
וְלֹא קָדֶטִי
וְלֹא עוֹסֵק בְּפוֹלִיטִיקָה.
אַל תַּאַסְרוּ אוֹתִי
וְאַל תִּירוּ בִּי
כִּי גַּם אֶפְרוֹח רוֹצֶה לִחְיוֹת!"
- בשורה השלישית: "יצא לו לטייל בגן"
- בשורה שלישית מהסוף: "אל תעצרו אותי"
אֶפְרוֹחַ מְטֻגָּן
יָצָא לוֹ לְטַיֵּל בַּגַּן
פִּתְאֹם רָאוּ אוֹתוֹ
וְתָפְסוּ אוֹתוֹ
אָז הָאֶפְרוֹחַ אָמַר לָהֶם כָּךְ:
אֲנ'לֹא סוֹבְיֵטִי
וְלֹא סְפָּגֵטִי
וְלֹא דּוֹגֵל בְּפּוֹלִיטִיקָה
אָז תַּעַזְבוּ אוֹתִי
וְאַל תֹּאכְלוּ אוֹתִי
כִּי גַּם אֶפְרוֹחַ רוֹצֶה לִחְיוֹת
צִיפְּלוֹנוֹק וָרֵינִי
צִיפְּלוֹנוֹק זָ'רֵינִי
צִיפְּלוֹנוֹק טוֹזֶ'ה חוֹצֶ'ט זִ'יט
יֵבוֹ פַּיְמָלִי
אָרֶסְטָה וָלִי
וָלֵלִי פַּסְפּוֹרְט פּוֹ קָנֵט
יָא נֵי סוֹוֶטְסְקִי
יָא נֵי קָדֶסְטְסְקִי
אַ יָא קוּרִינִי קוֹמִיסָר
צִיפְּלוֹנוֹק וָרֵינִי
צִיפְּלוֹנוֹק זָ'רֵינִי
צִיפְּלוֹנוֹק טוֹזֶ'ה חוֹצֶ'ט זִ'יט
אֶפְרוֹחַ מְטֻגָּן
הָלַךְ לוֹ לְטַיֵּל בַּגַּן
וְהֵם עָצְרוּ אוֹתוֹ
וְגַם חָקְרוּ אוֹתוֹ
וְהֶעֱלוּ אוֹתוֹ לְמִשְׁפָּט
הוּא לֹא בַּכְּנֶסֶת
הוּא לֹא בַּמֶּמְשָׁלָה
הוּא לֹא שוֹפֵט [/חָבֵר] בַּכְּנוּפִיָּה
אַז תַּעַזְבוּ אוֹתוֹ
אַל תַּחְקְרוּ אוֹתוֹ
כִּי הוּא יְקִיר הַמְּדִינָה
(אפרוח מטוגן)
Цыпленок жареный,
Цыпленок пареный
Пошел по Невскому гулять.
Его поймали,
Арестовали
И приказали расстрелять.
Цыпленок жареный,
Цыпленок пареный
Пошел по Невскому гулять.
Его поймали,
Арестовали
И приказали расстрелять.
«Я не советский,
Я не кадетский,
Меня нетрудно раздавить.
Ах, не стреляйте,
Не убивайте —
Цыпленки тоже хочут жить!»
הקלטות (3)
על השיר
השיר העברי הוא תרגום השיר הסובייטי, ההיתולי Цыпленок жареный ("אפרוח מטוגן").
באוסף מאיר נוי בבית הספרים הלאומי (מחברת 5, עמ' 95) שמורה גרסה מפי תרצה זהבי שהיתה בת 13 בשנת 1971, ובה בית נוסף הפותח בשורות "אנשי החיל, יומם וליל". התחלת הבית [בלבד] לקוחה מתוך השיר "אנשי החיל", תרגום של דן אלמגור משנות השישים לשיר של ברטולד ברכט. גרסה זו איפוא הייתה "טרייה" בעת התיעוד ב-1971.
שלל גרסאות רוסיות של השיר (בתעתיק לטיני ובליווי תרגום עברי מילולי) מופיע במחקרה של ניצה פרילוק "הצ'אסטושקה ככרוניקה עממית: שירי עם פוליטיים במערבולות המהפכה הרוסית" ("מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי" כ"ג [תשס"ה], עמ' 203 - 231). החוקרת מציינת כי ככל הנראה מדובר בשתי תבניות של שיר: צ'סטושקה (שיר עממי קצר, הומוריסטי, מחורז וקל לאילתור) ו"שיר רחוב" בן חמישה בתים, שעניינו מחאה פוליטית. כמו כן מובאת גרסתו הנוספת מימי מלחמת העולם השניה.
מרחיב אלי סט:
השיר "אפרוח מבושל" הוא שיר עממי רוסי שבשל סגנונו יש המייחסים את מילותיו ליאקוב יאדוב, ויש המתנגדים לכך בטענה שחִציו של יאדוב היו שלוחים בדרך כלל כנגד מתנגדי השלטון. תחילתו כשיר פוליטי, אולם כיום הוא בעיקר שיר ילדים הידוע לכול. לשיר גרסאות רבות.
הוא התפרסם מאוד מאז שולב בסרט הסובייטי "רובע ויבורג" (Выборгская сторона, 1938) של הבמאים גריגורי קוזינצב וליאוניד טראוברג. בסרט מבצע את השיר השחקן מיכאיל ז'ארוב; השיר מחולק על פני קטע ארוך כבן 9 דקות). הסרט מתרחש ב-1918 בפטרסבורג בחודשים הראשונים אחרי המהפכה. החיים בעיר קשים: רעב, שביתות, פריצות לחנויות וקונפליקט בין השלטון הסובייטי לבין הבנקאים. בסרט מזוהה השיר עם האנרכיסטים.
הגרסה העברית של השיר היא תרגום די מדויק של גרסת שני הבתים המיוחסת ליאדוב. בתקופה שבה שרו בארץ את "אפרוח מבושל", המילים "ציפּלונק" ו"ציפֿלון", שהן שיבושים של המילה הרוסית "צִפְּלְיוֹנוֹק" (אפרוח), שימשו בסלנג במשמעות "קטן ורזה".
אפרוח מטוגן בביצוע תלמידים בטיול שנתי, מתוך הסרט "החופש הגדול של יעקב", 1975 (דקה 20:54)
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
