הקטן
גופן
הגדל
גופן
שיר הצ'יזבטרון
אִם בָּאֹהֶל תֵּשֵׁב אוֹ תִּשְׁכַּב בָּעֶמְדָּה, אִם תֵּצֵא לִקְרָבוֹת עַד אוֹר שַׁחַר – עוֹד תָּבוֹא, יְדִידִי, וְתֹאמַר לִי תּוֹדָה – שֶׁהָיָה לְךָ עֶרֶב שֶׁל נַחַת. אַחֲרֵי הַפְּגִישָׁה עִם עַבְּדְאַלְלָה, עֵת הַהוּא בַּמְּרוֹמִים כְּבָר יִשְׁכֹּן, עוֹד תֹּאמַר אֶל הַחֶבְרֶ'ה אִינְשְׁאַלְלָה, וְנִרְאֶה שׁוּב אֶת הַצִּ'יזְבַּטְרוֹן: וְיִהְיֶה זֶה נָכוֹן, כִּי מֵרֶגַע רִאשׁוֹן, תִּזְכְּרוּ אֶת הַשֵּׁם: צִ'יזְבַּטְרוֹן, צִ'יזְבַּטְרוֹן... צִ'יזְבַּטְרוֹן צִ'יזְבַּטְרוֹן צִ'יזְבַּטְרוֹן, זֶה הוּמוֹר, וְזֶה כֵּיף, בַּגָּלִיל, בְּעַסְלוּג', בַּשָּׁרוֹן: הוּא הוֹלֵךְ, הוּא סוֹבֵב: זֹאת קוֹלֶקְצְיָה שֶׁל צְחוֹק וְצִ'יזְבַּאטִים, *שֶׁכָּמוֹהֶם מִזְּמַן לֹא *שָׁמַעְתֶּם. צִ'יזְבַּטְרוֹן צִ'יזְבַּטְרוֹן צִ'יזְבַּטְרוֹן. אָמָּנוּת, כִּשָּׁרוֹן! א) הֲתִרְצִי לְדַקְלֵם, אוֹ תִּרְצִי לְהַצִּיג אֶת שֶׁקְסְפִּיר, אוֹ לָשִׁיר אֶת רוֹסִינִי? ב) מַה זֶה, שַׁיקֶה חַבּוּב, בֶּאֱמֶת אַל תַּצְחִיק! א) נוּ, אִם כָּךְ אֶת כֹּחֵךְ נָא הַרְאִינִי. א) נָעֳמִילֶה, אֶת לִבִּי אַתְּ שׁוֹבֶרֶת! ב) אֲבָל לֹא נִכָּנֵס לִפְרָטִים... א+ב) הַשִּׁטָּה כָּאן, בִּכְלָל הִיא אַחֶרֶת – פֹּה הַחֶבְרֶ'ה יִהְיוּ מַבְּסוּטִים... וְיִהְיֶה זֶה נָכוֹן... יֵשׁ אֶחָד הַחוֹלֵם עַל קְרָבוֹת וּדְלֵקָה, יֵשׁ שֵׁנִי הַחוֹלֵם עַל רַזָּלֶס. יֵשׁ אַחַת הַחוֹלֶמֶת עַל עוֹד נְשִׁיקָה, יֵשׁ שְׁנִיָּה שֶׁזֶּה טֶרֶם קָרָה לָהּ... אַךְ כֻּלָּם בְּהַגִּיעַ הַלַּיִל, שְׁעַת כִּבּוּי הָאוֹרוֹת, עֵת לִישֹׁן, רֵאשִׁית כֹּל, בְּעָצְמָם הָעֵינַיִם, הֵם חוֹלְמִים שׁוּב עַל הַצִּ'יזְבַּטְרוֹן... וְיִהְיֶה זֶה נָכוֹן...אם באוהל תשב או תשכב בעמדה, אם תצא לקרבות עד אור שחר - עוד יבוא ידידי ותאמר לי תודה - שהיה לך ערכב של נחת. אחרי הפגישה עם עבד-אללה, עת, ההוא במרומים עוד ישכון, עוד תאמר אל החבר'ה אינשאללה, ונראה שוב את הצ'יזבטרון: ויהיה זה נכון, כי מרגע ראשון, תזכרו את השם: צ'יזבטרון, צ'יזבטרון... צ'יזבטרון צ'יזבטרון צ'יזבטרון, זה הומור, וזה כיף, בגליל ואסלוג' בשרון: הוא הולך, הוא סובב: זאת קולקציה של צחוק וצ'יזבאטית, שכמוהם מזמן לא שמעתם. צ'יזבטרון, צ'יזבטרון, ציזבטרון. אומנות, כישרון! א) התרצי לדקלם, או תרצי להציג את שקספיר, או לשיר את רוסיני? ב) מה זה, שייקה חבוב, באמת אל תצחיק! א) נו, אם כך את כוחך נא הראיני. א) נעמילה, את ליבי את שוברת! ב) אבל לא ניכנס לפרטים... א+ב) השיטה כאן, בכלל היא אחרת- פה החבר'ה יהיו מבסוטים... ויהיה זה נכון... יש אחד החולם על קרבות ודלקה, יש שני החולם על רזלס. יש אחת החולמת על עוד נשיקה, יש שנייה שזה טרם קרה לה... אך כולם בהגיע הליל, שעת כיבוי האורות, עת לישון, ראשית כל, בעצמם העיניים, הם חולמים שוב על הצ'יזבטרון... ויהיה זה נכון...

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: חיים חפר (פיינר)
לחן: שמואל פרשקו
כתיבה: 1948
הלחנה: 1947

אִם בָּאֹהֶל תֵּשֵׁב אוֹ תִּשְׁכַּב בָּעֶמְדָּה,
אִם תֵּצֵא לִקְרָבוֹת עַד אוֹר שַׁחַר –
עוֹד תָּבוֹא, יְדִידִי, וְתֹאמַר לִי תּוֹדָה –
שֶׁהָיָה לְךָ עֶרֶב שֶׁל נַחַת.

אַחֲרֵי הַפְּגִישָׁה עִם עַבְּדְאַלְלָה,
עֵת הַהוּא בַּמְּרוֹמִים כְּבָר יִשְׁכֹּן,
עוֹד תֹּאמַר אֶל הַחֶבְרֶ'ה אִינְשְׁאַלְלָה,
וְנִרְאֶה שׁוּב אֶת הַצִּ'יזְבַּטְרוֹן:

וְיִהְיֶה זֶה נָכוֹן,
כִּי מֵרֶגַע רִאשׁוֹן,
תִּזְכְּרוּ אֶת הַשֵּׁם:
צִ'יזְבַּטְרוֹן, צִ'יזְבַּטְרוֹן...
צִ'יזְבַּטְרוֹן צִ'יזְבַּטְרוֹן צִ'יזְבַּטְרוֹן,
זֶה הוּמוֹר, וְזֶה כֵּיף,
בַּגָּלִיל, בְּעַסְלוּג', בַּשָּׁרוֹן:
הוּא הוֹלֵךְ, הוּא סוֹבֵב:
זֹאת קוֹלֶקְצְיָה שֶׁל צְחוֹק וְצִ'יזְבַּאטִים,
*שֶׁכָּמוֹהֶם מִזְּמַן לֹא *שָׁמַעְתֶּם.
צִ'יזְבַּטְרוֹן צִ'יזְבַּטְרוֹן צִ'יזְבַּטְרוֹן.
אָמָּנוּת, כִּשָּׁרוֹן!

א) הֲתִרְצִי לְדַקְלֵם, אוֹ תִּרְצִי לְהַצִּיג
אֶת שֶׁקְסְפִּיר, אוֹ לָשִׁיר אֶת רוֹסִינִי?
ב) מַה זֶה, שַׁיקֶה חַבּוּב, בֶּאֱמֶת אַל תַּצְחִיק!
א) נוּ, אִם כָּךְ אֶת כֹּחֵךְ נָא הַרְאִינִי.

א) נָעֳמִילֶה, אֶת לִבִּי אַתְּ שׁוֹבֶרֶת!
ב) אֲבָל לֹא נִכָּנֵס לִפְרָטִים...
א+ב) הַשִּׁטָּה כָּאן, בִּכְלָל הִיא אַחֶרֶת –
פֹּה הַחֶבְרֶ'ה יִהְיוּ מַבְּסוּטִים...

וְיִהְיֶה זֶה נָכוֹן...

יֵשׁ אֶחָד הַחוֹלֵם עַל קְרָבוֹת וּדְלֵקָה,
יֵשׁ שֵׁנִי הַחוֹלֵם עַל רַזָּלֶס.
יֵשׁ אַחַת הַחוֹלֶמֶת עַל עוֹד נְשִׁיקָה,
יֵשׁ שְׁנִיָּה שֶׁזֶּה טֶרֶם קָרָה לָהּ...

אַךְ כֻּלָּם בְּהַגִּיעַ הַלַּיִל,
שְׁעַת כִּבּוּי הָאוֹרוֹת, עֵת לִישֹׁן,
רֵאשִׁית כֹּל, בְּעָצְמָם הָעֵינַיִם,
הֵם חוֹלְמִים שׁוּב עַל הַצִּ'יזְבַּטְרוֹן...

וְיִהְיֶה זֶה נָכוֹן...
אם באוהל תשב או תשכב בעמדה,
אם תצא לקרבות עד אור שחר -
עוד יבוא ידידי ותאמר לי תודה -
שהיה לך ערכב של נחת.

אחרי הפגישה עם עבד-אללה,
עת, ההוא במרומים עוד ישכון,
עוד תאמר אל החבר'ה אינשאללה,
ונראה שוב את הצ'יזבטרון:

ויהיה זה נכון,
כי מרגע ראשון,
תזכרו את השם:
צ'יזבטרון, צ'יזבטרון...
צ'יזבטרון צ'יזבטרון צ'יזבטרון,
זה הומור, וזה כיף,
בגליל ואסלוג' בשרון:
הוא הולך, הוא סובב:
זאת קולקציה של צחוק וצ'יזבאטית,
שכמוהם מזמן לא שמעתם.
צ'יזבטרון, צ'יזבטרון, ציזבטרון.
אומנות, כישרון!

א) התרצי לדקלם, או תרצי להציג
את שקספיר, או לשיר את רוסיני?
ב) מה זה, שייקה חבוב, באמת אל תצחיק!
א) נו, אם כך את כוחך נא הראיני.

א) נעמילה, את ליבי את שוברת!
ב) אבל לא ניכנס לפרטים...
א+ב) השיטה כאן, בכלל היא אחרת-
פה החבר'ה יהיו מבסוטים...

ויהיה זה נכון...

יש אחד החולם על קרבות ודלקה,
יש שני החולם על רזלס.
יש אחת החולמת על עוד נשיקה,
יש שנייה שזה טרם קרה לה...

אך כולם בהגיע הליל,
שעת כיבוי האורות, עת לישון,
ראשית כל, בעצמם העיניים,
הם חולמים שוב על הצ'יזבטרון...

ויהיה זה נכון...
ביצוע: הצ'יזבטרון
שנת הקלטה: 1949
מקור: תקליט78מס'656של"הדארצי"

סולנים: שייקה, רבקה'לה, נעמי
פסנתר: אליקום



על השיר

השיר מתוך התכנית הראשונה של הלהקה (בכורה: קורס מכ"ים בקיבוץ דליה, 2.2.1948).

מילות השיר הותאמו ע"י חיים חפר למנגינת השיר "תקליטים" שכתבו אלתרמן ופרשקו שנה קודם לכן לתכנית "ארצנו הקטנטונת" של תיאטרון "לי-לה-לו".

המילה "רַזָל'ס" בסלנג פלמח"אי משמעותה טובות-מראה; מקור המילה בערבית: רזאלה = איילה (תודה לפרופ' שי בורשטין). מתוך "מילון עולמי לעברית מדוברת" (דן בן-אמוץ ונתיבה בן-יהודה):

רָזָלֶה / רָזָלָה / רָזַלְקֶה (ערבית) תואר נקבה
רָזָלוֹת / רָזַלְקוֹת / רָזָלֶס / רָזַלְקֶס רבים
נערה יפה ומושכת. הייתה שם רזלה אחת, ששמה את כל הרזלקות בכיס.
יש אחד החולם על קרבות ודלקה / יש שני החולם על רזלס. (ח. חפר, "שיר הצ'יזבטרון")

האזינו לשיר בביצוע שייקה אופיר ורבקה קרמר בערב הצדעה לחיים חפר (וידיאו)


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.




© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם