הקטן
גופן
הגדל
גופן
השחרור
לוּ נֵשֵׁב מוּל הָאֵשׁ הַבּוֹעֶרֶת, עֵת כּוֹכָב מִתְנוֹצֵץ עַל מִשְׁלָט, לוּ יִזְכֹּר זֶה הַגְּדוּד, עֶרֶב עֶרֶב, אֶת חַיָּיו שֶׁנָּתַן לְמַתַּת. וּבִזְרֹחַ הַשַּׁחַר עַל רֹאשׁ הָאִילָן – גַּם הַזֶּמֶר יִבְקַע חֲרִישִׁי וְעָצוּר, וְהַגְּדוּד שֶׁלָּחַם בִּקְרָבוֹת הַתְּהִלָּה, כָּךְ יָשִׁיר אֶת שִׁירַת הַשִּׁחְרוּר: הַשִּׁחְרוּר, הַשִּׁחְרוּר, עַל כְּתֵפֵינוּ יוּבָא מִן הַקְּרָב! הַשִּׁחְרוּר, הַשִּׁחְרוּר, בְּדָמֵנוּ טָבַלְנוּ דְּגָלָיו! הַסּוּמָא שֶׁנָּתַן אֶת עֵינָיו – הַלּוֹחֵם שֶׁנָּפַל עַל פָּנָיו – וְהַכְּפָר שֶׁרֻטְּשׁוּ אַדְמוֹתָיו – בְּלֵילָם הַזּוֹעֵם וְאָפֹר, כָּךְ שָׁרִים אֶת שִׁירַת הַשִּׁחְרוּר! אָז לוֹחֵם בֶּן יוֹ"ד-חֵי"ת, בְּהִיר עֵינַיִם, אֶל הָאֵשׁ הִתְקָרֵב וְאָמַר: הַשִּׁחְרוּר הָעוֹבֵר כָּאן הַלַּיִל, הוּא הַבַּיִת, הָעֵץ, הַמִּדְבָּר. הַשִּׁחְרוּר הַנִּצָּב עֲלֵי אֶרֶץ וְדָם – לֹא יַנִּיחַ אַף שַׁעַל בִּידֵי הַפּוֹלֵש! זוֹ תַּכְלִית הַשִּׁחְרוּר, שֶׁיְּדֵי בְּנֵי-אָדָם מְגִנּוֹת עַל חַיֶּיהָּ בְּאֵשׁ! הַשִּׁחְרוּר... וְנָשָׂא אֶת פָּנָיו אֶל הָעֶרֶב וְרֵיקָן הוּא שַׁרְווּל מְעִילוֹ, לָחֲשׁוּ לוֹחֲמִים: אֶרֶץ, אֶרֶץ, הֲתָשִׁיבִי לָאִישׁ כִּגְמוּלוֹ? כִּי אִם יֵשׁ בָּךְ לוֹחֵם לְלֹא בַּיִת וְגַג – הַשִּׁחְרוּר לְעוֹלָם לֹא יִדְרֹךְ עַל סִפֵּךְ! בְּדָמָם הֵם כִּסּוּ אֶת גּוּפֵךְ בֶּגֶד חַג נָא הוֹשִׁיטִי לָהֶם אֶת יָדֵךְ! הַשִּׁחְרוּר...לו נשב מול האש הבוערת, עת כוכב מתנוצץ על משלט, לו יזכור זה הגדוד, ערב ערב, את חייו שנתן למתת. ובזרוח השחר על ראש האילן - גם הזמר יבקע חרישי ועצור, והגדוד שלחם בקרבות התהילה, כך ישיר את שירת השחרור: השחרור, השחרור, על כתפינו יובא מן הקרב! השחרור, השחרור, בדמינו טבלנו דגליו! הסומא שנתן את עיניו - הלוחם שנפל על פניו - והכפר שרטשו אדמותיו - בלילם הזועם ואפור, כך שרים את שירת השחרור! אז לוחם בן יו"ד-חי"ת, בהיר עיניים, אל האש התקרב ואמר: השחרור העובר כאן הליל, הוא הבית, העץ, המדבר. השחרור הניצב עלי ארץ ודם - לא יניח אף שעל בידי הפולש! זו תכלית השחרור, שידי בני אדם מגינות על חייה באש! השחרור ... ונשא את פניו אל הערב וריקן הוא שרוול מעילו, לחשו לוחמים: ארץ, ארץ, התשיבי לאיש כגמולו? כי אם יש בך לוחם ללא בית וגג - השחרור לעולם לא ידרוך על ספך! בדמם הם כסו את גופך בגד חג נא, הושיטי להם את ידך! השחרור...

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: חיים חפר (פיינר)
לחן: אלכסנדר (סשה) ארגוב
כתיבה: 1948
הלחנה: 1948

לוּ נֵשֵׁב מוּל הָאֵשׁ הַבּוֹעֶרֶת,
עֵת כּוֹכָב מִתְנוֹצֵץ עַל מִשְׁלָט,
לוּ יִזְכֹּר זֶה הַגְּדוּד, עֶרֶב עֶרֶב,
אֶת חַיָּיו שֶׁנָּתַן לְמַתַּת.

וּבִזְרֹחַ הַשַּׁחַר עַל רֹאשׁ הָאִילָן –
גַּם הַזֶּמֶר יִבְקַע חֲרִישִׁי וְעָצוּר,
וְהַגְּדוּד שֶׁלָּחַם בִּקְרָבוֹת הַתְּהִלָּה,
כָּךְ יָשִׁיר אֶת שִׁירַת הַשִּׁחְרוּר:

הַשִּׁחְרוּר, הַשִּׁחְרוּר,
עַל כְּתֵפֵינוּ יוּבָא מִן הַקְּרָב!
הַשִּׁחְרוּר, הַשִּׁחְרוּר,
בְּדָמֵנוּ טָבַלְנוּ דְּגָלָיו!
הַסּוּמָא שֶׁנָּתַן אֶת עֵינָיו –
הַלּוֹחֵם שֶׁנָּפַל עַל פָּנָיו –
וְהַכְּפָר שֶׁרֻטְּשׁוּ אַדְמוֹתָיו –
בְּלֵילָם הַזּוֹעֵם וְאָפֹר,
כָּךְ שָׁרִים אֶת שִׁירַת הַשִּׁחְרוּר!

אָז לוֹחֵם בֶּן יוֹ"ד-חֵי"ת, בְּהִיר עֵינַיִם,
אֶל הָאֵשׁ הִתְקָרֵב וְאָמַר:
הַשִּׁחְרוּר הָעוֹבֵר כָּאן הַלַּיִל,
הוּא הַבַּיִת, הָעֵץ, הַמִּדְבָּר.

הַשִּׁחְרוּר הַנִּצָּב עֲלֵי אֶרֶץ וְדָם –
לֹא יַנִּיחַ אַף שַׁעַל בִּידֵי הַפּוֹלֵש!
זוֹ תַּכְלִית הַשִּׁחְרוּר, שֶׁיְּדֵי בְּנֵי-אָדָם
מְגִנּוֹת עַל חַיֶּיהָּ בְּאֵשׁ!

הַשִּׁחְרוּר...

וְנָשָׂא אֶת פָּנָיו אֶל הָעֶרֶב
וְרֵיקָן הוּא שַׁרְווּל מְעִילוֹ,
לָחֲשׁוּ לוֹחֲמִים: אֶרֶץ, אֶרֶץ,
הֲתָשִׁיבִי לָאִישׁ כִּגְמוּלוֹ?

כִּי אִם יֵשׁ בָּךְ לוֹחֵם לְלֹא בַּיִת וְגַג –
הַשִּׁחְרוּר לְעוֹלָם לֹא יִדְרֹךְ עַל סִפֵּךְ!
בְּדָמָם הֵם כִּסּוּ אֶת גּוּפֵךְ בֶּגֶד חַג
נָא הוֹשִׁיטִי לָהֶם אֶת יָדֵךְ!

הַשִּׁחְרוּר...
לו נשב מול האש הבוערת,
עת כוכב מתנוצץ על משלט,
לו יזכור זה הגדוד, ערב ערב,
את חייו שנתן למתת.

ובזרוח השחר על ראש האילן -
גם הזמר יבקע חרישי ועצור,
והגדוד שלחם בקרבות התהילה,
כך ישיר את שירת השחרור:

השחרור, השחרור,
על כתפינו יובא מן הקרב!
השחרור, השחרור,
בדמינו טבלנו דגליו!
הסומא שנתן את עיניו -
הלוחם שנפל על פניו -
והכפר שרטשו אדמותיו -
בלילם הזועם ואפור,
כך שרים את שירת השחרור!

אז לוחם בן יו"ד-חי"ת, בהיר עיניים,
אל האש התקרב ואמר:
השחרור העובר כאן הליל,
הוא הבית, העץ, המדבר.

השחרור הניצב עלי ארץ ודם -
לא יניח אף שעל בידי הפולש!
זו תכלית השחרור, שידי בני אדם
מגינות על חייה באש!

השחרור ...

ונשא את פניו אל הערב
וריקן הוא שרוול מעילו,
לחשו לוחמים: ארץ, ארץ,
התשיבי לאיש כגמולו?

כי אם יש בך לוחם ללא בית וגג -
השחרור לעולם לא ידרוך על ספך!
בדמם הם כסו את גופך בגד חג
נא, הושיטי להם את ידך!

השחרור...


 פרטים נוספים
ביצוע: הצ'יזבטרון
שנת הקלטה: 1949
מקור: תקליט לא-מסחרי של קול ישראל

סולנים: נעמי, גדעון ורבקה'לה
פסנתר: אליקום



על השיר

מתוך התכנית השלישית של להקת הצ'יזבטרון ("הפלמ"חניק מחפש את המחר") שהועלתה באוקטובר 1948.


ביצועים נוספים:


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.




© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם