מילים (2 גרסאות)
עֲנָנִים,
אֵם כִּנֶּרֶת נָמָה נִים,
רוּחַ, רוּחַ
אַט יָפוּחַ,
אַט.
שָׁט לוֹ, שָׁט לוֹ,
חֶרֶשׁ נָד לוֹ
חֶבֶר עֹנִי,
דַּיָּגִים,
וּבַשֶּׁקֶט קוֹל יָקִים:
אֵם כִּנֶּרֶת,
רַק עָלַיִךְ
מְזַמֶּרֶת
כָּל דּוּגִית,
אַתְּ אַחַת רַק
הַשּׁוֹמֶרֶת
שִׁיר הַשֶּׁפַע
לְתָמִיד.
לִי מִשֶּׁקֶט
וּמֵעֹנִי
אַתְּ אוֹרֶגֶת
אֶת הַפְּדוּת,
מִי רוֹצֶה בָּךְ
עוֹד כָּמוֹנִי
לַחֲתֹר
וְגַם לָמוּת.
הקלטות (7)
ניצוח: צבי טלמון (מונסון)
שנת הקלטה: 20.2.1953
בליווי פסנתר. שם הפסנתרן/נית אינו מזוהה.
ליווי: תזמורת לא מזוהה
שנת הקלטה: 8.10.1964
בכיתוב על הסליל ובעקבותיו בקטלוג הספרייה הלאומית רשום כי הליווי הוא בביצוע "להקה כלית", אך בפועל שומעים תזמורת מלאה.
על השיר
ביצועים נוספים:
בראשית שנות השלושים כתב יעקב אורלנד שיר געגועים לרוסיה ולנהר הוולגה שהתחיל במילים: "ניע, נוע עננים / אמא וולגה נמה נים". בתגובה לתמיהתו של המלחין מרדכי זעירא ("אתמול חזרנו מעמק הירדן ואתה שר וולגה? איפה חוט הטבור שלך?") השתכנע אורלנד ושינה את "אמא וולגה" ל "אם כנרת".
(מתוך הספר 'היו לילות' עמ' 153)
מספרות הניה רמון וישראלה לוי לבית אלפרן:
השיר נכתב לכבוד הדייגים בכנרת. קבוצת הדייגים הראשונה השתייכה לפלוגת גדוד העבודה ע"ש יוסף טרומפלדור, שבתחילת שנות העשרים ישבה ב"מגדל" וחבריה עבדו בסלילת הכביש צמח-טבריה וסביבותיה. אבינו, אלעזר אלפרן ז"ל המכונה "באראדה" השתייך לקבוצת הדייגים הזאת.
בידינו שתי כתבות על הדיג של הימים ההם: האחת נכתבה ע"י אבא וכותרתה "מלכת הכנרת"; השניה התפרסמה בעיתון "הפועל הצעיר" משנת 1944 וכותרתה "גדוד העבודה והדיג בכנרת" מאת מנדל נון מעין-גב.
אנחנו, שתי בנותיו של אלעזר, גדלנו על סיפורי ושירי הדיג והגעגועים לכנרת.
אנחנו זוכרות את השיר "אם כנרת" עם ההדגשות והאינטונציה המיוחדת של שירתו.
לפי עדות יעקב אורלנד לדן אלמגור (20.7.1975, מתועדת בכרטסת נוי, עמ' 987 בקובץ הסרוק), השיר קדם ל"כינרת" מאת פן וזעירא.
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
תווים (1)
