ליל קציר ♫

עַד סֵתֶר שֶׁלֶף, קִירוֹתָיו סִיבֵי-חָצִיר
נָגַע צִפְצוּף רִמְשֵׂי הַלַּיִל, לֵיל קָצִיר.
הַבַּת לָעֶלֶם סָחָה וְחִנָּהּ נוֹטֵף:
כְּשִׁכּוֹרִים טִלְטֵל אוֹתָנוּ הָאָבִיב, גָּעַשׁ פְּלָאִים
עֵת מִן הַתֵּל הִגְלַשְׁנוּ מַבָּטִים לַגַּיְא.
מַדְהֶמֶת-לֵב הִשְׁתּוֹלְלָה פֹּה מִן הָעֵמֶק לַגְּבָהִים,
זוֹ מַעַרְבֹּלֶת סַסְגּוֹנִית שִׁגְּעָה עֵינַי.
עַתָּה הַקַּיִץ עַז, הוֹ עַל פְּתָחֵינוּ נָח בָּשֵׁל!
קוֹלְךָ דּוֹבֵר עַלְמִי, הוֹ! וּבְלִבִּי נִיבִים יָעִיר, הוֹ!
עַד סֵתֶר שֶׁלֶף...