מילים (4 גרסאות)

יֵשׁ לִי גַּן וּבְאֵר יֵשׁ לִי
וַעֲלֵי בְּאֵרִי תָּלוּי דְּלִי
מִדֵּי שַׁבָּת בָּא מַחֲמַדִּי
מַיִם זַכִּים יֵשְׁתְּ מִכַּדִּי.

כָּל הָעוֹלָם יָשֵׁן - הַס!
נָם תַּפּוּחַ וְאַגָּס
אִמִּי נָמָה, נִרְדַּם אָבִי
עֵרִים רַק אֲנִי וּלְבָבִי.

וְהַדְּלִי כִּלְבָבִי עֵר
נוֹטֵף פָּז אֶל פִּי הַבְּאֵר
נוֹטֵף פָּז וְנוֹטֵף בְּדֹלַח:
דּוֹדִי הוֹלֵךְ, דּוֹדִי הוֹלֵךְ.

הַס, בַּגַּן נִזְדַּעְזַע נוֹף -
דּוֹדִי בָּא אִם פִּרְכֵּס עוֹף?
דּוֹדִי, דּוֹדִי! - חוּשׁ מַחֲמַדִּי
אֵין בֶּחָצֵר אִישׁ מִלְּבַדִּי.
מקור: "הדי הארץ: Echoes of Palestine" , Thelma Goldfarb, Brooklyn, New York , 1929 , 78 –79
יֵשׁ לִי גַּן וּבְאֵר יֵשׁ לִי
וַעֲלֵי בְּאֵרִי תָּלוּי דְּלִי
מִדֵּי שַׁבָּת בָּא מַחְמַדִּי
מַיִם זַכִּים יֵשְׁתְּ מִכַּדִּי

כָּל הָעוֹלָם יָשֵׁן הַס
נָם תַּפּוּחַ וְאַגָּס
אִמִּי נָמָה נִרְדַּם אָבִי
עֵרִים רַק אֲנִי וּלְבָבִי

וְהַדְּלִי כִּלְבָבִי עֵר
נוֹטֵף פָּז אֶל פִּי הַבְּאֵר
נוֹטֵף פָּז וְנוֹטֵף בְּדֹלַח
דּוֹדִי הוֹלֵךְ דּוֹדִי הוֹלֵךְ

הַס בַּגַּן נִזְדַּעְזַע נוֹף
דּוֹדִי בָּא עִם --- ---
דּוֹדִי דּוֹדִי חוּשׁ מַחְמַדִּי
אֵין בֶּחָצֵר אִישׁ מִלְּבַדִּי

כָּל הָעוֹלָם יָשֵׁן הַס
נָם תַּפּוּחַ וְאַגָּס
אִמִּי נָמָה נִרְדַּם אָבִי
עֵרִים רַק אֲנִי וּלְבָבִי

עָנָה דּוֹדִי וְאָמַר לִי
שׂוֹנְאֵי שֶׁקֶר עָנוּ בִּי
וּבְעוֹד שָׁנָה, כָּעֵת חַיָּה
אֶל הַחֻפָּה נֵלֵךְ פְּתָיָה.

יוֹם שֶׁל קַיִץ --- ---
עַל רָאשֵׁינוּ יוֹצֵק פָּז
--- --- ---
--- --- ---

וַאֲנִי: "הֲרֵי אַתְּ
מְקֻדֶּשֶׁת לִי לָעַד"
שׂוֹנְאַי שָׁם יִהְיוּ
וּמִקִּנְאָה יִתְפַּקְּעוּ.
על הגרסה:  הגרסה מהקלטת ביצוען.
די משומדתטע

ויי און ווינד איז צו דײַנע יאָרן
וואָס דו ביסט אַ יידיש קינד געבוירן,
וועט די ליבע דיך פֿאַרדערבן,
און דו וועסט אַ גויה שטאַרבן.

דו וועסט לעבן ווי אַ גויה,
אָן שום תכלית, אָן הנאה,
שבת הייצן, יום-טוב וואַשן
און תמיד די חזֵירים פּאַשען.

דײַנע שכנים, זיי וועלן דיר ניט גריסן,
ס'וועט זיי דאָך דײַן יחוס פאַרדריסן,
דײַנע שכנים, זיי וועלן זאָגן,
אז דו האָסט זייער גאָט ערשלאָגן.

דו וועסט שטאַרבן אין אַ טרונע,
לויט דער גויישער אמונה,
פֿירן ווערן דיך ערלים,
מיט א גרויסן, שוואַרצן צלם.

און אַז דער גלח וועט זיך צעזינגען,
וועט דער קלויסטער זיך צעקלינגען,
יידן וועלן גיין און ברומען
"א כפרה אײַנגענומען!"

אַ באטריבטע וועסטו בלײַבן,
ווײַל דו האָסט פאַרלאָזט דײַן גלויבן,
און אין די הימלען וועט דײַן שטראָף זײַן,
כּף-הקלע וועט דײַן סוף זײַן.

סיַי אויף דער וועלט אַ פֿאַריאָגטע,
סיַי אויף יענער וועלט אַ פֿאַרפּלאָגטע,
וויַיל דו האָסט פֿאַרשעמט דײַן טאטן,
און דײַן פאָלק האָסטו פֿאַראָטן.
על הגרסה: העתקה ואורתוגרפיה דיגיטלית: בני הנדל.

מאיר נוי במחברתו מעיר: "רשם משה נבט, בן 75 (מוצאו מלידה), רח' ליליינבלום 2, גדרה."

אין מײַן גאָרטן האָט אַ ברונעם
מיט אן עמער זיך געפֿונען,
אַלע שבת קומט דעריבער,
טרינקען וואַסער דאָרט מײַן ליבער.

ווי מײַן האַרץ, דער עמער וואַכט,
טריפֿט זײַן גאָלד אין ברונעם זאַכט;
טריפֿט אַ פּערל, טריפֿט אַ צווייטער -
אָט-אָ גייט ער, אָט-אָ גייט ער.

שַא, מיר דוכט עס קלינגען טריט...
איז דאָס ער? און אפשר ניט?
גיכער, גיכער! קום מײַן שיינער!
כ'בין אַליין און ווײַטער קיינער...

זעצן מיר זיך דָא בײַם וואַנט,
קאָפּ צו אַקסל, האַנט אין האַנט...
כ'וועל דיך פֿרעגן א פּאָר זַאכן.
זאָלסט, איך בעט דיך, גאָר ניט לאַכן.

זאָג, פֿון וואַנען קומט דער שמאַרץ,
ווי א וואָרעם נאָגט דאָס האָרץ?
ס'האָט געהערט מײַן מאַמע ריידן,
אז דו ווילסט מיט מיר זיך שיידן.

זאָגט מײַן ליבער: גיי שוין, גיי,
שונאים זאָגן דאָס אַזוי….
נאָך אַ יאָר, אז גאָט וועט וועלן,
וועלן מיר אַ חופה שטעלן...

אַ גאָלדענער זומערטאָג וועט זײַן,
וועט אונדז אָפּגיסן מיט שײַן,
און באַגריסן וועט אונדז יעדער
צווײַג מיט פרות אין די סעדער*.

פֿעטערס, מומעס, פֿרײַנד געדיכט,
אַן עולם מענטשן, הענט מיט ליכט,
און סע וועלן אונדז בַאגלייטן
פֿידלען, פּויקן, און טראָמפּייטן!

נעבן פּלויט צי נעבן שטיין -
קלייב אויס וו דו ווילסט אַליין –
וועלן שטיין די חופה-שטאַנגען,
דו וועסט א פֿינגערל דערלאַנגען.

און איך וועל דיר פֿײַן און גלאַט
אָפּזאָגן דעם "הרי את",
שונאים וועלן שטיין און קוקן
און פֿאַר קינאה זיך צעפּוקן!
על הגרסה: *סעדער הוא ריבוי של סאַד (המילה היידית הנגזרת מן המילה הרוסית сад, גן או פרדס).

את הנוסח הזה, שמקורו לא ידוע, מצא בני הנדל על-גבי דף שהודפס במכונת כתיבה. המתרגם מצוין בפסבדונים "מה-יפית". התרגום מופיע גם בספר "זינגט מיט מיר" (עורך: מיכל גלברט) עמ' 90-89. שם נדפסו שישה בתים בלבד. יש גרסאות נוספות, שונות מעט.

הקלטות (6)

שנת הקלטה: 27.10.1990
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים באתר הספרייה הלאומית. ניתן להאזין להקלטה המלאה.

מסיפורה של נחמה מיוחס לפני השיר, אפשר להבין ששרה את השיר בלחן זה כשהייתה בת 12 (1922).

0:00 0:00
שנת הקלטה: 2.9.2009
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
0:00 0:00
שנת הקלטה: 19.2.2012
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
0:00 0:00
שנת הקלטה: 18.1.2011
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת

כך למדה שושנה את השיר מאביה: "חלק ניכר מהשירים ומהמנגינות ייחס אבי ליהודי בשם "נויחק'ה חזן" שהיה חזן בקאליש. לימים גיליתי שמדובר, כנראה, בנח זלודקובסקי."

0:00 0:00
שנת הקלטה: 2.9.2009
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת

על השיר

מספר מיכאל קוכמן:

את השיר למדתי בשעור זמרה בכיתה ב' של "בית-ספר מעורב" בנווה צדק בשנות השלושים הראשונות (1933-1934). רק יותר מאוחר הופיעה המנגינה שעיבד נרדי ודחקה מנגינה זו לתחום השכחה.

הלחן הוא לחן השיר "די משומדת'טע" שמופיע באוסף הקלטות שאספה רות רובין (האזינו לביצועהּ) ושמאיר נוי מביא כפי שרשם משה נבט [ביידיש יש גם שיר אחר ידוע יותר באותו שם]. בעטיפת תקליט "קול ישראל", שעליו הוקלט ביידיש גם "אין מיין גארטן" (כנראה תרגום ליידיש של "יש לי גן") מצוין כי המוסיקה מאת "שליצקי", אך זהות המלחין/ה עוד לא הובררה. האזינו לביצועו של אינו טופר בליווי פסנתר של מקס למפל.

בשירון "הדי הארץ" (1929) מופיע השיר אך לא מצוין מלחין (לאף שיר, לא רק לשיר זה).

ביצועים נוספים:

  • מקהלת אנקור (סרטון מקונצרט יצירות יחזקאל בראון בסמינר לוינסקי, 2014) מתוך היצירה "טווס זהבי" משנת 1984 - סדרה ראשונה של מזמורים ופזמונות מאת ביאליק עם מוסיקה מאת יחזקאל בראון למקהלת נערות ולפסנתר. יתר הלחנים באותה סדרה נכתבו ככל הנראה בידי בראון עצמו.
  • רון מי-בר ונגה אשד (וידיאו)

ר' השיר בלחן המוכר.

כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

קישורים ומשאבים (2)

© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם