הבחורים שלנו (לחן סמבורסקי) ♫

הַבַּחוּרִים שֶׁלָּנוּ
יוֹדְעִים הַכֹּל.
בַּיִת לִבְנוֹת,
דֶּרֶךְ לִסְלֹל,
אוֹטוֹ לִנְהֹג
לְתַקֵּן גַּלְגַּל
הַכֹּל!

וְאֶתְמוֹל עַל יַד בֵּיתֵנוּ
בָּנוּ בַּיִת לִשְׁכֵנֵנוּ
[דִּקְלוּם: בָּנוּ הַקִּירוֹת
וְצָרִיךְ קוֹרוֹת בַּרְזֶל לְהַעֲלוֹת
מִזָּקֵן וְעַד נַעַר הִתְאַסְּפוּ
שָׁם לִרְאוֹת.
זָקֵן בָּא וּמְחַיֵּךְ:]

אֵיךְ? קוֹרָה זוֹ?
לֹא יוּכְלוּ!

[דִּקְלוּם: וַאֲנִי לַזָּקֵן:
כֵּן וָכֵן!
וְהַבַּחוּרִים - לֹא כְלוּם
עַל הַפִּגּוּם
שְׁנַיִם עָמְדוּ,
אַרְבָּעָה לְמַטָּה
עָבְדוּ וְשָׁתְקוּ]

הַבַּחוּרִים שֶׁלָּנוּ...

[דִּקְלוּם:
בֵּינֵיהֶם אֶחָד בָּחוּר כְּשִׁמְשׁוֹן
כֹּחוֹ בְּמָתְנָיו
בַּרְזֶל יָדָיו
בְּרֹאשׁ הוּא עוֹמֵד וּמְפַקֵּד:]

שִׁמְעוֹן, רֵד!
אֱחֹז!
אַחַת וּשְׁתַּיִם בְּעֶשֶׂר יָדַיִם
תְּפֹשׂ!
שָׁ – לֹשׁ!
מֵעַל הָרֹאשׁ הָרֵם!
וְהֵם הֵרִימוּ!
וְאָמַרְתִּי אֶתְמוֹל:

הַבַּחוּרִים שֶׁלָּנוּ...