מילים (2 גרסאות)
מַה בִּמְהֵרָה נָגֹזּוּ חָלְפוּ שִׂמְחוֹתֵינוּ
שַׁמּוּ שְׂדוֹתֵינוּ בְּקֹר סַגְרִירִים.
מַה בִּמְהֵרָה נָדַמּוּ אִלְּמִים קוֹלוֹתֵינוּ
פַּסָּה חֶדְוָה וְהָיְתָה לְסִיגִים.
עוֹד מִתְרוֹנֶנֶת מַנְגִּינַת הַטֹּהַר
עוֹד מְדוֹבֶבֶת אַט קוֹלָהּ בְּנֶשֶׁף.
גַּם הוּא נִדּוֹם כְּלֹא הָיָה –
נָסוּ נָפֹצּוּ הָרוֹקְדִים.
לֹא נִשְׁתַּיֵּר אֶחָד מִן הָרֵעִים
נָסוּ נָפֹצּוּ הָרוֹקְדִים.
מַה בִּמְהֵרָה נָגֹזּוּ חָלְפוּ שִׂמְחוֹתֵינוּ
פַּסָּה חֶדְוָה וְהָיְתָה לְסִיגִים.
אַךְ כְּמוֹ חֲלוֹם חָלְפָה עֵת דּוֹדִים
עֵת מַאֲוַי גָּוְעָה אֵינָהּ
עֵת מַאֲוַי גָּוְעָה וְאֵינָהּ
עַד עֲדֵי נֵצַח שׁוֹרָה עִמָּדִי
עֲדֵי נֵצַח שׁוֹרָה עִמָּדִי
עֵת מַאֲוַי גָּוְעָה אֵינָהּ!
מַה בִּמְהֵרָה נָגֹזּוּ חָלְפוּ שִׂמְחוֹתֵינוּ
מַה בִּמְהֵרָה נָדַמּוּ אִלְּמִים קוֹלוֹתֵינוּ
מַה בִּמְהֵרָה נָגֹזּוּ חָלְפוּ שִׂמְחוֹתֵינוּ
פַּסָּה חֶדְוָה וְהָיְתָה לְסִיגִים.
אַךְ כַּמָּה מַהֵר
אַךְ מַה מַּהֵר!
שַׁמּוּ שְׂדוֹתֵינוּ בְּקֹר סַגְרִירִים.
מַה בִּמְהֵרָה נָדַמּוּ אִלְּמִים קוֹלוֹתֵינוּ
פַּסָּה חֶדְוָה וְהָיְתָה לְסִיגִים.
עוֹד מִתְרוֹנֶנֶת מַנְגִּינַת הַטֹּהַר
עוֹד מְדוֹבֶבֶת אַט קוֹלָהּ בְּנֶשֶׁף.
גַּם הוּא נִדּוֹם כְּלֹא הָיָה –
נָסוּ נָפֹצּוּ הָרוֹקְדִים.
לֹא נִשְׁתַּיֵּר אֶחָד מִן הָרֵעִים
נָסוּ נָפֹצּוּ הָרוֹקְדִים.
מַה בִּמְהֵרָה נָגֹזּוּ חָלְפוּ שִׂמְחוֹתֵינוּ
פַּסָּה חֶדְוָה וְהָיְתָה לְסִיגִים.
אַךְ כְּמוֹ חֲלוֹם חָלְפָה עֵת דּוֹדִים
עֵת מַאֲוַי גָּוְעָה אֵינָהּ
עֵת מַאֲוַי גָּוְעָה וְאֵינָהּ
עַד עֲדֵי נֵצַח שׁוֹרָה עִמָּדִי
עֲדֵי נֵצַח שׁוֹרָה עִמָּדִי
עֵת מַאֲוַי גָּוְעָה אֵינָהּ!
מַה בִּמְהֵרָה נָגֹזּוּ חָלְפוּ שִׂמְחוֹתֵינוּ
מַה בִּמְהֵרָה נָדַמּוּ אִלְּמִים קוֹלוֹתֵינוּ
מַה בִּמְהֵרָה נָגֹזּוּ חָלְפוּ שִׂמְחוֹתֵינוּ
פַּסָּה חֶדְוָה וְהָיְתָה לְסִיגִים.
אַךְ כַּמָּה מַהֵר
אַךְ מַה מַּהֵר!
Ach, wie so bald verhallet der Reigen,
Wandelt sich Frühling in Winterzeit!
Ach, wie so bald in trauerndes Schweigen
Wandelt sich alle der Fröhlichkeit!
Bald sind die letzten Klänge verflogen!
Bald sind die letzten Sänger gezogen!
Bald ist das letzte Grün dahin!
Alle sie wollen heimwärts ziehn!
Ach, wie so bald verhallet der Reigen,
Wandelt sich Lust in sehnendes Leid.
Wart ihr ein Traum, ihr Liebesgedanken?
Süß wie der Lenz und schnell verweht?
Eines, nur eines will nimmer wanken:
Es ist das Sehnen, das nimmer vergeht.
Ach, wie so bald verhallet der Reigen!
Ach, wie so bald in trauerndes Schweigen
Wandelt sich alle die Fröhlichkeit!
Wandelt sich Frühling in Winterzeit!
Ach, wie so bald in trauerndes Schweigen
Wandelt sich alle der Fröhlichkeit!
Bald sind die letzten Klänge verflogen!
Bald sind die letzten Sänger gezogen!
Bald ist das letzte Grün dahin!
Alle sie wollen heimwärts ziehn!
Ach, wie so bald verhallet der Reigen,
Wandelt sich Lust in sehnendes Leid.
Wart ihr ein Traum, ihr Liebesgedanken?
Süß wie der Lenz und schnell verweht?
Eines, nur eines will nimmer wanken:
Es ist das Sehnen, das nimmer vergeht.
Ach, wie so bald verhallet der Reigen!
Ach, wie so bald in trauerndes Schweigen
Wandelt sich alle die Fröhlichkeit!
הקלטות (1)
על השיר
משירי מקהלת משמרות בניצוח בתיה שטראוס. ייתכן שהיא קשורה לתרגום השיר.
המקור: שיר סתיו (Herbstlied), דואט לשני קולות בליווי פסנתר, אופוס 63 מס' 4 מאת מנדלסון.
וידיאו: ביצוע "מה במהרה" בשפת המקור.
ראו גם את תרגום שאול טשרניחובסקי, "שירת סתיו".
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.