חיל הספר ♫

מִן הַגְּבוּל חַיָּל פּוֹסֵעַ,
עַל לִבּוֹ כּוֹכָב נוֹהֵר.
עִם בְּאֵר עָמַד מִלֶּכֶת
"תְּנִי לִשְׁתּוֹת!" אֵלַי אוֹמֵר.
אָז שָׁאַבְתִּי מִן הַמַּיִם
וּמִיָּד הִגַּשְׁתִּי לוֹ,
אַךְ הִנֵּה מַמְעִיט לִשְׁתּוֹת הוּא,
בִּי הִצְמִיד אֶת מַבָּטוֹ.

"אַל תַּבִּיט חִנָּם, הָעֶלֶם!
יֵשׁ לִי עֲסָקַי שֶׁלִּי" -
וּמִיָּד "שָׁלוֹם!" אָמַרְתִּי
וּפָנִיתִי אֶל בֵּיתִי.
אָז חָסַם לִי אֶת הַדֶּרֶךְ
וּמִלְמֵל בְּהַצְדָּעָה:
"אִם אֶפְשָׁר, אַל תַּחְפְּזִי נָא,
פַּעַם עוֹד הַשְׁקִינִי נָא!".

שְׁתוֹת גָּמַר וְהִתְמַתֵּחַ,
הִתְכּוֹנֵן לָלֶכֶת כְּבָר,
"בַּקָּשָׁה לִי עוֹד: בָּרְכִינִי
בִּרְכַּת-דֶּרֶךְ, אִם מֻתָּר!".
וַיִקֹּד לִי בּוֹ-בָּרֶגַע,
שָׂם יָדוֹ עַל הֶחָזֶה,
הִתְבּוֹנַנְתִּי כִּי חָמוּד הוּא,
כֶּאֱלִיל כֻּלּוֹ יָפֶה.

לֹא אֵדַע עַצְמִי מַדּוּעַ
נֶאֱנַחְתִּי עֲמֻקּוֹת
וּפִתְאוֹם אֵלָיו אָמַרְתִּי:
"אִם צָמֵאתָ שְׁתֵה נָא עוֹד!"
הִצְטַחֵק לִי בֶּן-הַחַיִל
וַיּוֹדֶה בְּרֹב שִׂמְחָה.
עוֹד שָׁתָה הוּא אוּלַי שְׁעָתַיִם
אוֹ שָׁלֹשׁ, אוּלַי אַרְבַּע.