כולנו אח (לחן נסימוב) ♫

כֻּלָּנוּ, אָח, לְעֹל אֶחָד נִרְתַּמְנוּ,
יַחְדָּו נִשָּׂא אֶת מֶשֶׁךְ-הַיָּגוֹן.
וְלָמָּה כֹּה רָחַקְנוּ אָח מֵאָח?
שַׁלָּמָּה אִישׁ רֵעֵהוּ לֹא יָחֹן?

שַׁלָּמָּה כֹּה הַלֵּב קָשַׁח,
דֻּכָּא, רֻחַק כָּל רֶגֶשׁ רַךְ? –
כְּסֶלַע זֶה דּוֹמֵם כָּל פֶּה,
יֵבוֹשׁ נַחֵם עָמִית דָּוֶה.

יָדַעתִּי, אָח, כָּבֵד הָעֹל
וּמְאֹד מֵעִיק יוֹם הֶעָמָל,
אַךְ מָה אִם לֹא יַחְדָו נָגֹל
אַבְנֵי תוּגָה מִלֵב הַדָל?

אִם לּא יִתְמֹךְ פֹּה אָח בְּאָח,
יַרְעִיף טַל נֹחַם וִיעוֹדֵד,
וְנִיב לֵבָב לְנֶחָמוֹת,
אִם לֹא יֹאמַר בְּיוֹם הָאֵיד?

כֻּלָּנוּ פֹּה לְעֹל אֶחָד נִרְתַּמְנוּ,
יַחְדָּו נִשָּׂא אֶת מֶשֶׁךְ-הַיָּגוֹן,
הֵי, קוּמָה, אָח, וְיָד בְּיָד שַׁלֵב,
אַמֵּץ, קָרֵב וָחֹן!