מילים (10 גרסאות)

קוּקִיָּה עַל הֶהָרִים
מְקַפֶּצֶת עַל גְּבָעוֹת
קוּקִיָּה יוֹדַעַת זֹאת
אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָהּ מְאֹד
קוּקִיָּה קוּקִיָּה...

קוּקִיָּה עַל הַגְּבָעוֹת
מְקַפֶּצֶת עַל הָרִים
בָּאָה פֹּה לִשְׁאֹב מַיִם
וּלְהַשְׁקוֹת אֶת הָרוֹעִים
קוּקִיָּה קוּקִיָּה...
מקור: "משפחת הפלמ"ח" , ידיעות אחרונות , 1976 , 24
קוּקִיָּה עַל הֶהָרִים
מְקַפֶּצֶת עַל גְּבָעוֹת
קוּקִיָּה יוֹדַעַת סוֹד
אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָהּ מְאֹד
קוּקִיָּה קוּקִיָּה...
________________
_____ צִפּוֹר יָפָה קְטַנָּה
קוּקִיֶּה שִׁמְעִי נָא זֹאת
כִּי רַק אוֹתָךְ אֹהַב מְאֹד
קוּקִיֶּה, קוּקִיֶּה

קוּקִיֶּה עַל הֶהָרִים
עֵינֶיהָ צוֹפוֹת לַמֶּרְחַקִּים
כַּאֲהוּבַת רוֹעֵה עִזִּים
וְהִיא שָׁרָה לוֹ שִׁירִים
קוּקִיֶּה, קוּקִיֶּה

קוּקִיֶּה _________
קוּקִיֶּה _________
קוּקִיֶּה שִׁמְעִי נָא זֹאת
כִּי רַק אוֹתָךְ אֹהַב מְאֹד
קוּקִיֶּה, קוּקִיֶּה

מִמִּגְדָּל אָנוּ בָּאוֹת
עִם כַּדֵּינוּ לַמַּעְיָן
לִשְׁאֹב מַיִם זַכִּים
לְהַשְׁקוֹת אֶת הָרוֹעִים
קוּקִיֶּה, קוּקִיֶּה

קוּקִיֶּה אַתְּ נְבִיאָה
סַפְּרִי נָא לָנוּ מַעֲשִׂיָּה
סַפְּרִי נָא לָנוּ אֶת סוֹדֵךְ
_____________
קוּקִיֶּה, קוּקִיֶּה
על הגרסה: צפו בסרטון של השיר משנת 1937 (הסרטון קטום בראשיתו ובאחריתו).

נשמח להשלמת המילים ולקבלת הסרטון המלא.

מִבֵּית לֶחֶם לַמַּעֲיָן
אֲתוֹפֵף לִי בְּתֻפִּי
וְכָל הַנְּעָרוֹת בּאוֹת
וְשָׁרוֹת יַחַד עִמָּדִי

מִמִּגְדָּל אֲנוּ בָּאוֹת
עִם כַּדֵּינוּ לַמַּעֲיָן
לִשְׁאֹב מַיִם זַכִּים
לְהַשְׁקוֹת אֶת הָעֲדָרִים

קוּקִיָּה אַתְּ נְבִיאָה
סַפְּרִי לָנוּ מַעֲשִׂיָּה
סַפְּרִי לָנוּ אֶת סוֹדֵךְ
אֲשֶׁר אַתְּ מַחְבִּיאָה בְּלִבֵּךְ

קוּקִיָּה עַל הֶהָרִים
עֵינֶיהָ צוֹפוֹת לַמֶּרְחָקִים
לַאֲהוּבָהּ רוֹעֶה עִזִּים
וְהִיא שָׁרָה לוֹ שִׁירִים

קוּקִיָּה אַתְּ רַעֲנָנָה
כְּמוֹ צִפּוֹר יָפָה קְטַנָּה
קוּקִיָּה דְּעִי נָא זֹאת
כִּי רַק אוֹתָךְ אֹהַב מְאֹד

קוּקִיָּה יָא קוּקִיָּה
וְכָל הַשִּׁיר לַקּוּקִיָּה
קוּקִיָּה הִיא פֹּה וָשָׁם
וְקוּקִיָּה הִיא בַּמַּעֲיָן
על הגרסה:  מתוך אוסף מאיר נוי בספרייה הלאומית, מחברת מס' 7 של מילים ללא תווים, עמ' 21. מאיר נוי רשם את המילים בכתב יד בלי פרטים נלווים.
קוּקִיָּה עַל הֶהָרִים
מְקַפֶּצֶת עַל גְּבָעוֹת
קוּקִיָּה יוֹדַעַת זֹאת
אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָהּ מְאֹד
קוּקִיָּה
[בערבית: מְחִירָהּ אֶלֶף וּמֵאָה]

קוּקִיָּה יַלְדָּה יָפָה
סַפְּרִי לָנוּ מַעֲשִיָּה
סַפְּרִי לָנוּ בְּאִגֶּרֶת
אֶת אֲשֶׁר גִּלָּה דּוֹדֵךְ
קוּקִיָּה

[ושוב בית ראשון]
על הגרסה:  אריה אורי מספר כי את השיר נהג לשיר איש יבנאל צבי לבקוב, שהיה סמג"ד נהרג בצמח במלחמת השחרור.
קוּקִיָּה מִסְּטָלִינְגְרָד
שֶׁבָּרְחָה לָהּ לְבַּגְדָּד
וְקָנְתָה לָהּ שָׁם תַּרְבּוּשׁ
שֶׁעָלָה בַּחֲצִי גְּרוּשׁ
קוּקִיָּה קוּקִיָּה
[סוף בית שני]
וּלְהַשְׁקוֹת הָעֲדָרִים
על הגרסה:  לפי ביצוע משולב בעברית ובערבית מתוך התקליט "הנה מה טוב ומה נעים: שירי תנועות נוער" (הד ארצי, 1975)
בְּאַרְבַּע בַּבֹּקֶר
בָּא רַב סַמָּל לְבַקֵּר
בִּשְׁלָשׁוֹת לְהִסְתַּדֵּר
אַף אֶחָד לֹא מְדַבֵּר
קוּקִיָּה, קוּקִיָּה
אֵין מַיִם בַּמֵּימִיָּה
תעתיק עברי למקור הערבי

קוקיה יא קוקיה
תשו'י אלפין ומיאה
תשו'י אל קאדי ואל מופתי
וראיס אל בלדיה

יא ריתני שרדה
עלא סטוח אל נצ'רא
למה ימרו מחבובי
לאו'לע לו סיגרה

יא ריתני נענעה
וס'ט אל-מויה לאע'ני
אשרת מחבובי סכר
לכן עקלו טרללה
מקור: "משפחת הפלמ"ח" , ידיעות אחרונות , 1976 , 24
קוּקִיָּה הוֹ קוּקִיָּה
תִּשְׁוִי אַלְפַּיִם וּמֵאָה
תִּשְׁוִי אֶת הַקָאדִי וְאֶת הַמּוּפְתִי
וְאֶת רֹאשׁ הָעִירִיָּה

הַלְוַאי וְהָיִית גַּחֶלֶת
עַל גַּגּוֹת בָּתֵּי הַנּוֹצְרִים
כְּשֶאֲהוּבִי יַעֲבוֹר שָׁם
אָז אַצִּית לוֹ סִיגָרִיָּה

הַלְוַאי וְהָיִית צֶמַח מַיִם
וְשַׁבְתִּי מֵעֵמֶק הַבְּרֵכָה
נֶפֶשׁ אֲהוּבִי סֻכָּר
אֲבָל שִׂכְלוֹ מְטֻרְלָל
מקור: "משפחת הפלמ"ח" , ידיעות אחרונות , 1976 , 24

הקלטות (7)

0:00 0:00
הקלטה: יעקב מזור
שנת הקלטה: 1998
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים באתר הספרייה הלאומית. ניתן להאזין להקלטה המלאה בקובץ הראשון מתוך שניים. (תזמון: 00:42:57)

מושר בערבית

תאריך ההקלטה הוא תאריך משוער, על פי קטלוג הספרייה הלאומית

שנת הקלטה: 28.9.2010
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת

הבנות שרות שני בתים: את הבית שהן זוכרות מילדותן וכן את הבית השני מגרסת 'משפחת הפלמ"ח'.

הקלטת זמרדע ביצוע
0:00 0:00
שנת הקלטה: 27.9.2011
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
הקלטה: יוהנה ספקטור
שנת הקלטה: 17.7.1951

הוקלט בפסטיבל עין-גב.

הקלטת זמרדע ביצוע
0:00 0:00
הקלטה: יעקב מזור
שנת הקלטה: 17.10.1991
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים באתר הספרייה הלאומית. ניתן להאזין להקלטה המלאה. (תזמון: 01:09:32)
הקלטה: יעקב מזור
שנת הקלטה: 29.3.1990
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים באתר הספרייה הלאומית. ניתן להאזין להקלטה המלאה. (תזמון: 00:48:15)

הוקלט בסדנה לאתנומוסיקולוגיה של תלמידים מאוניברסיטת בר אילן

מושר בערבית ובעברית

0:00 0:00
שנת הקלטה: 21.4.2019
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת

נוסח היתולי

הוקלט במסגרת: מפגש זמרדעים י"ב
את המפגש ליוו:
גיטרה: נגה אשד
אקורדיון: שי בורשטין

על השיר

צפו בביצוע קבוצת התימניות של רינה ניקובה (נקראה גם בלט תנ"כי מזרחי) כפי שצולמה ב1937.

כותבת על הסרטון שרי אלרון, "רינה ניקובה ולהקת התימניות: מחול ישראלי בין מזרח ומערב" (עבודת דוקטור, האוניברסיטה העברית, 2010), עמ' 150 עד 152: [בסרטון רואים] "שבע נשים צעירות ממוצא תימני, הולכות בנחת זו בעקבות זו. הן נושאות כדי חרב ומתיישבות זו לצד זו. הן לבושות בבגדים אותנטיים רקומים אך לא בגדים יהודים-תימניים אלא של נשים ערביות מאזורים שונים בארץ ישראל של שנות השלושים. הן שרות כל אחת בתורה בית מהשיר "קוקייה", תוך כדי תיפוף ו/או תנועה ריקודית מינימלית של הזרועות, השכמות והצוואר, בעוד האחרות יושבות, מתופפות ומשמשות מסגרת וקהל. המנגינה ומילות השיר פשוטות והן מתארות את קורותיה של הנערה קוקייה ונערות כפריות כמותה".

עוד על השיר:

  • לאה גולדברג כתבה ללחן זה את "מכתב לכלה".
  • לחן זה מופיע בנוסח מעט שונה (בתחילתו) בחוברת לימוד "החלילית" מאת אברהם עומר (חלק א, קטע מס' 115).
  • בשנת 1951 בוצע השיר בפסטיבל עין גב כמחול תימני בביצוע להקת "הבלט התנ"כי הירושלמי של רינה ניקובה" (קבוצת המשך לתימניות של ניקובה, כללה גם רקדניות שלא ממוצא תימני) כליווי למחול "מחזה על יד הבאר בעין כרם" (האזינו כאן, זהו השיר הראשון בתזמון 00:32; זו הקלטה שביצעה יוהנה ספקטור בפסטיבל עין גב, 24.4.1951, י"ח ניסן תשי"א). בעקבות ההקלטה, כתב המלחין חיים אלכסנדר על הלחן "וריאציות על שיר בוכרי" לאבוב. על הכריכה האחורית של התווים מפנה אלכסנדר להקלטה מעין גב (בוצעה בידי יוהנה ספקטור, מספר הסרט בספרייה הלאומית Y60), הבלבול נובע מכך שהקטע הקודם בתוכנית היה "ערב לפני החתונה". בתיעוד הנלווה לסרט ההקלטה רשום הקטע הבוכרי ראשון, אך ההקלטה בפועל מתחילה רק בשיר "קוקייה" המלווה את "מחזה על יד הבאר בעין כרם".

בירור: יוסף גולדנברג, בעקבות:  שרי אלרון (לעיל), עמ' 150 עד 152 ו220; יוחנן רון, "זלצבורג של המזרח התיכון: סיפור תולדותיו של פסטיבל עין גב – פסטיבל מוסיקה ראשון בישראל", עמ' 186.

  • אריה אורי למד את השיר מצבי לבקוב, אחיו של [הזמרדע] חיים לבקוב.

עוד באותו לחן:

  • הפזמון החוזר (והחלק המולחן היחיד) במערכון"חיי הנישואים בתימן" [בעצם על חיי הנישואין בארץ לעומת תימן], ששר שלמה מוקעה. אפשר שמוקעה הכיר את הלחן בתימנית לאו דווקא דרך תיווך השיר העברי.
  • קוקיה, קוקיה, שיהיה מה שיהיה מתוך "סאלח שבאתי" גרסת 1988
  • יש לנו רב-סמל, מסתובב במאהל, האתחלתא בלבד מתועדת בכרטסת מאיר נוי, עמ' 252 במקבץ הסרוק.

כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם