מילים

צוֹחֶקֶת צַמֶּרֶת הַיַּעַר
מוּל לֶטֶף מוּפָז שֶׁל חַמָּה;
בָּאָחוּ מֵעֵבֶר לַדֶּרֶךְ
רוֹעַת אַוָּזִים נִרְדָּמָה.

וְעָבִים מַפְלִיגוֹת בָּרָקִיעַ,
קִילוֹן עַל הַבְּאֵר מְדַדֶּה;
אִכָּר בְּחֻלְצָה מָאֳדֶמֶת
אוֹלֵם אֲלֻמּוֹת בַּשָּׂדֶה.

יַלְדָּתִי צְלוּלַת הָעֵינַיִם,
יַלְדָּה זְהֻבַּת הַצַּמָּה,
אַל תִּתְּנִי לוֹ לַקֶּסֶם הַגּוֹיִי
לִמְשֹׁךְ אֶת לִבֵּךְ בְּעָרְמָה.

הַדְּלִי עַל הַבְּאֵר מְטַפְטֵף לוֹ,
צְחוֹקֵךְ מְלַבְלֵב בַּחָרְשָׁה –
הָאִכָּר בַּשָּׂדֶה מִתְמַתֵּחַ;
רָעָה שְׁתִיקָתוֹ וְקָשָׁה.

הַדְּלִי עַל הַבְּאֵר מְטַפְטֵף לוֹ
בָּאָחוּ רוֹגְזָה הָרוֹעָה;
הַבְּאֵר, הַשָּׂדֶה וְהַיַּעַר,
לֹא לָךְ הֵם, לֹא לָךְ, הַזָּרָה.

יַלְדָּתִי צְלוּלַת הָעֵינַיִם,
יַלְדָּה זְהֻבָּה וּרְנוּנָה –
מִתַּחַת לַקֶּסֶם הַגּוֹיִי
מַאֲכֶלֶת רוֹצַחַת טְמוּנָה!
מקור: "מזמור לדוד - משירי דוד זהבי חלק ג'" , מפעלי תרבות וחינוך , 1977 , 54 –55

הקלטות (2)

הובלת שירה: נגה אשד
גיטרה: נגה אשד
מנדולינה: עליזה נגר
שנת הקלטה: 2008
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת

מתוך אירוע זמרשת מס' 3
מועצה מקומית אזור, 18.01.08
הוקלט במכשיר הקלטה ביתי

ביצוע
0:00 0:00
עיבוד: יואב נטע
שנת הקלטה: 15.8.1975

על השיר

על פי עדות המשורר זרובבל גלעד (בתכנית ה"על הדשא" ממעיין חרוד עם אליהו הכהן), השיר נכתב לכבוד הנערה ברונקה קליבנסקי בעת שליחותו בפולין:

אליהו: אני זוכר שיר שלך ששרו בתנועות הנוער הרבה זמן, "צוחקת צמרת היער". שרו אותו כשיר עליז מאוד אבל בתוך הטקסט יש כל מיני רמזים מאיימים. כיצד נולד השיר הזה?
זרובבל: זה סיפור שמח ועצוב כאחד. את השיר כתבתי כשהייתי שליח בפולין בשנת 1938 בתנועת "החלוץ הצעיר", בשליחות עין חרוד והקיבוץ המאוחד. הייתי במושבת קיץ אחת ויצאנו לתחנת רכבת, באיזה כפר, שהייתה צריכה להביא את משתתפי מושבת הקיץ והנה אני רואה שכל הרכבת רוקדת ושרה ומתוך הרכבת יוצאת נערה כבת 15, זהובת שיער, כחולת עיניים. חשבתי שהיא הייתה מקסימה. הנערה הזאת, היא לא ידעה אז עברית עוד, התיידדתי איתה מאוד, וראיתי שהיא אוהבת מאוד לשיר את שירי האיכרים מסביב, שהיא נמשכת. ואני חשתי, למרות שזה היה ב-38' ש"מתחת לשקט הגווי מאכלת רוצחת טמונה" (כפי שנגמר השיר, שנקרא "לילדה ביער"). פשוט חששתי. היא לא יכלה לעלות, לא היו סרטיפיקטים.
אליהו: אתה כתבת השיר הזה למעשה לה? היא ידעה?
זרובבל: לא, קודם כל היא לא ידעה עברית. שנית, כתבתי את זה אחר כך. שלישית, היתה לי גישה דידקטית, אם אני אגיד לה אני אקלקל אותה, לספר לה דבר כזה... היא נשארה שם בשואה, אפילו קיבלתי ממנה בתוך המלחמה גלויה דרך "הצלב האדום" כאות חיים, ואחרי המלחמה היא הגיעה ארצה ובאה באחד הביקורים הראשונים אלי לעין חרוד.

(לצפיה בראיון לחצו כאן)

השיר הולחן על ידי דוד זהבי בדצמבר 1941 ונדפס (מילים ותווים) בעיתון "במעלה" בתאריך 29.9.1943 (נדפס ללא הסיום המאיים).
מידע נוסף על השיר ועל ברוֹניה קליבנסקי (אז ויניצקי), ילידת גרודנו, ראו כאן, בחדשות בן-עזר.

צפו בביצוע השיר מתוך התוכנית "על הדשא" במעיין חרוד (1980). יושבים ליד אליהו הכהן: ברונקה קליבנסקי וזרובבל גלעד. מבצעים: שאולי רון טל (מגן שמואל) ושלישיית בנות.

ביצוע נוסף:

כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

תווים (2)

קישורים ומשאבים (1)

© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם