מילים (2 גרסאות)

אִמָּהוֹת שָׁרוֹת, אִמָּהוֹת שָׁרוֹת
אֶגְרוֹף רַעַם נִתָּךְ. דוּמִיָּה חֲזָקָה
בַּחוּצוֹת הָרֵיקִים צָעֲדוּ בְּשׁוּרוֹת
פַּנָּסִים אֲדֻמֵּי-זָקָן

סְתָו אָנוּשׁ, סְתָו יָגֵעַ וְלֹא-מְנֻחָם
וּמָטָר בְּלִי אַחֲרִית וָרֹאשׁ
וּבְלִי נֵר בַּחַלּוֹן וּבְלִי אוֹר בָּעוֹלָם
שָׁרוֹת
אִמָּהוֹת שָׁלֹשׁ

וְאוֹמֶרֶת אַחַת:
-רְאִיתִיהוּ כָּעֵת
אֲנַשֵּׁק בּוֹ כָּל אֶצְבַּע קְטַנָּה וְצִפֹּרֶן
אֳנִיָּה מְהַלֶּכֶת בַּיָּם הַשָּׁקֵט
וּבְנִי תָּלוּי עַל רֹאשׁ הַתֹּרֶן

וְאוֹמֶרֶת שְׁנִיָּה:
בְּנִי גָּדוֹל וְשַׁתְקָן
וַאֲנִי פֹּה כֻּתֹּנֶת שֶׁל חַג לוֹ תּוֹפֶרֶת
הוּא הוֹלֵךְ בַּשָּׂדוֹת. הוּא יַגִּיעַ עַד כָּאן
הוּא נוֹשֵׂא בְּלִבּוֹ כַּדּוּר עוֹפֶרֶת

וְהָאֵם הַשְּׁלִישִׁית בְּעֵינֶיהָ תּוֹעָה –
לֹא הָיָה לִי יָקָר כָּמוֹהוּ...
אֵיכָה אֵבְךְּ לִקְרָאתוֹ וְאֵינֶנִּי רוֹאָה
אֵינֶנִּי יוֹדַעַת אֵיפֹה הוּא.

אָז הַבֶּכִי רוֹחֵץ אֶת רִיסֶיהָ שֶׁלָּהּ...
- וְאוּלַי עוֹד לֹא נָח. וְאוּלַי
הוּא מוֹדֵד בִּנְשִׁיקוֹת, כְּנָזִיר מְשֻׁלָּח
אֶת נְתִיב עוֹלָמְךָ, אֱלֹהַי.
[בית ראשון ללא שינוי]

[במקום הבית: סְתָו אָנוּשׁ...]
עַל גַּגּוֹת עַל גַּגּוֹת הָעִיר
אֲרֻבּוֹת כְּאַלְפֵי חֲלוֹמוֹת עֲקֻמִּים
אֶל כִּכְּרֵי הָאַסְפַלְט הַמַּבְרִיק מִסַּגְרִיר
הַבָּתִּים הִתְהַפְּכוּ כְּאֶל תּוֹך אֲגַמִּים

וְהָרוּחַ בַּסְּתָו אֲרֻכָּה נִגּוּנִית
וּבְלִי נֵר וּבְלִי אֵשׁ בִּשְׂמָלוֹת שְׁחוֹרוֹת
כִּפְסִילֵי שַׁעֲוָה שֶׁיָּשְׁבוּ לְלֹא נִיד
שָׁלֹש אִמָּהוֹת שָׁרוֹת

וְאוֹמֶרֶת אַחַת...
[במקום "בַּשָּׂדוֹת": בַּשָּׂדֶה]

וְהָאֵם הַשְּׁלִישִׁית בְּעֵינֶיהָ תּוֹעָה
לֹא הָיָה לִי יָקָר כָּמוֹהוּ
אֲבוֹי וַאֲבוֹי כִּי אֵינֶנִּי רוֹאָה
אֵינֶנִּי יוֹדַעַת אֵיפֹה הוּא

אָז הַבֶּכִי רוֹחֵץ אֶת רִיסֶיהָ שֶׁלָּהּ
הִיא בּוֹכָה וְחוֹשֶׁבֶת עָלַי, רַק עָלַי
הוּא מוֹדֵד בִּנְשִׁיקוֹת כְּנָזִיר מְשֻלָּח
אֶת כְּבִישֶׁיךָ שֶׁלְךָ אֲדוֹנַי

על השיר

את השיר פרסם אלתרמן לראשונה בכתב העת "גזית" בסוף 1936, ובשנת 1938 נדפס גם ב"כוכבים בחוץ" בנוסח שונה (על הבדלי הנוסח - תודה לעידו ששון). הלחן של זעירא נכתב כנראה ב-1938, וההוכחה לכך היא שירון שנדפס בהוצאת "אגודת עונג שבת" בתל אביב (10.3.1938), המהווה "תכניה מיצירותיו של מרדכי זעירא". השיר בוצע אז ב"מלודקלמציה" (דקלום על רקע המוסיקה) על ידי רחל מרכוס, רעייתו של אלתרמן. (תודה לפרופ' דוד אסף).

לשיר גם הלחנות מאוחרות יותר:

כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

קישורים ומשאבים (1)

© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם