האם השלישית
העתקת מילות השיר

אִמָּהוֹת שָׁרוֹת, אִמָּהוֹת שָׁרוֹת אֶגְרוֹף רַעַם נִתָּךְ. דוּמִיָּה חֲזָקָה בַּחוּצוֹת הָרֵיקִים צָעֲדוּ בְּשׁוּרוֹת פַּנָּסִים אֲדֻמֵּי-זָקָן סְתָו אָנוּשׁ, סְתָו יָגֵעַ וְלֹא-מְנֻחָם וּמָטָר בְּלִי אַחֲרִית וָרֹאשׁ וּבְלִי נֵר בַּחַלּוֹן וּבְלִי אוֹר בָּעוֹלָם שָׁרוֹת אִמָּהוֹת שָׁלֹשׁ וְאוֹמֶרֶת אַחַת: -רְאִיתִיהוּ כָּעֵת אֲנַשֵּׁק בּוֹ כָּל אֶצְבַּע קְטַנָּה וְצִפֹּרֶן אֳנִיָּה מְהַלֶּכֶת בַּיָּם הַשָּׁקֵט וּבְנִי תָּלוּי עַל רֹאשׁ הַתֹּרֶן וְאוֹמֶרֶת שְׁנִיָּה: בְּנִי גָּדוֹל וְשַׁתְקָן וַאֲנִי פֹּה כֻּתֹּנֶת שֶׁל חַג לוֹ תּוֹפֶרֶת הוּא הוֹלֵךְ בַּשָּׂדוֹת. הוּא יַגִּיעַ עַד כָּאן הוּא נוֹשֵׂא בְּלִבּוֹ כַּדּוּר עוֹפֶרֶת וְהָאֵם הַשְּׁלִישִׁית בְּעֵינֶיהָ תּוֹעָה – לֹא הָיָה לִי יָקָר כָּמוֹהוּ... אֵיכָה אֵבְךְּ לִקְרָאתוֹ וְאֵינֶנִּי רוֹאָה אֵינֶנִּי יוֹדַעַת אֵיפֹה הוּא. אָז הַבֶּכִי רוֹחֵץ אֶת רִיסֶיהָ שֶׁלָּהּ... - וְאוּלַי עוֹד לֹא נָח. וְאוּלַי הוּא מוֹדֵד בִּנְשִׁיקוֹת, כְּנָזִיר מְשֻׁלָּח אֶת נְתִיב עוֹלָמְךָ, אֱלֹהַי.אמהות שרות, אמהות שרות אגרוף רעם נתך, דומיה חזקה בחוצות הריקים צעדו בשורות פנסים אדומי-זקן סתיו אנוש, סתיו יגע ולא-מנחם ומטר בלי אחרית וראש ובלי נר בחלון ובלי אור בעולם שרות אמהות שלוש ואומרת אחת: -ראיתיהו כעת אנשק בו כל אצבע קטנה וציפורן אנייה מהלכת בים השקט ובני תלוי על ראש התורן ואומרת שנייה: בני גדול ושתקן ואני פה כותנת של חג לו תופרת הוא הולך לו בשדות, הוא יגיע עד כאן הוא נושא בלבו כדור עופרת והאם השלישית בעינה תועה - לא היה לי יקר כמוהו... איכה אבך לקראתו ואינני רואה אינני יודעת איפה הוא. אז הבכי רוחץ את ריסיה שלה... - ואולי עוד לא נח ואולי הוא נודד בנשיקות, כנזיר משולח את נתיב עולמך אלוהי.
מילים: נתן אלתרמן
לחן: מרדכי זעירא
כתיבה: 1938 - 1936
הלחנה: 1938

אִמָּהוֹת שָׁרוֹת, אִמָּהוֹת שָׁרוֹת
אֶגְרוֹף רַעַם נִתָּךְ. דוּמִיָּה חֲזָקָה
בַּחוּצוֹת הָרֵיקִים צָעֲדוּ בְּשׁוּרוֹת
פַּנָּסִים אֲדֻמֵּי-זָקָן

סְתָו אָנוּשׁ, סְתָו יָגֵעַ וְלֹא-מְנֻחָם
וּמָטָר בְּלִי אַחֲרִית וָרֹאשׁ
וּבְלִי נֵר בַּחַלּוֹן וּבְלִי אוֹר בָּעוֹלָם
שָׁרוֹת
אִמָּהוֹת שָׁלֹשׁ

וְאוֹמֶרֶת אַחַת:
-רְאִיתִיהוּ כָּעֵת
אֲנַשֵּׁק בּוֹ כָּל אֶצְבַּע קְטַנָּה וְצִפֹּרֶן
אֳנִיָּה מְהַלֶּכֶת בַּיָּם הַשָּׁקֵט
וּבְנִי תָּלוּי עַל רֹאשׁ הַתֹּרֶן

וְאוֹמֶרֶת שְׁנִיָּה:
בְּנִי גָּדוֹל וְשַׁתְקָן
וַאֲנִי פֹּה כֻּתֹּנֶת שֶׁל חַג לוֹ תּוֹפֶרֶת
הוּא הוֹלֵךְ בַּשָּׂדוֹת. הוּא יַגִּיעַ עַד כָּאן
הוּא נוֹשֵׂא בְּלִבּוֹ כַּדּוּר עוֹפֶרֶת

וְהָאֵם הַשְּׁלִישִׁית בְּעֵינֶיהָ תּוֹעָה –
לֹא הָיָה לִי יָקָר כָּמוֹהוּ...
אֵיכָה אֵבְךְּ לִקְרָאתוֹ וְאֵינֶנִּי רוֹאָה
אֵינֶנִּי יוֹדַעַת אֵיפֹה הוּא.

אָז הַבֶּכִי רוֹחֵץ אֶת רִיסֶיהָ שֶׁלָּהּ...
- וְאוּלַי עוֹד לֹא נָח. וְאוּלַי
הוּא מוֹדֵד בִּנְשִׁיקוֹת, כְּנָזִיר מְשֻׁלָּח
אֶת נְתִיב עוֹלָמְךָ, אֱלֹהַי.
אמהות שרות, אמהות שרות
אגרוף רעם נתך, דומיה חזקה
בחוצות הריקים צעדו בשורות
פנסים אדומי-זקן

סתיו אנוש, סתיו יגע ולא-מנחם
ומטר בלי אחרית וראש
ובלי נר בחלון ובלי אור בעולם
שרות
אמהות שלוש

ואומרת אחת:
-ראיתיהו כעת
אנשק בו כל אצבע קטנה וציפורן
אנייה מהלכת בים השקט
ובני תלוי על ראש התורן

ואומרת שנייה:
בני גדול ושתקן
ואני פה כותנת של חג לו תופרת
הוא הולך לו בשדות, הוא יגיע עד כאן
הוא נושא בלבו כדור עופרת

והאם השלישית בעינה תועה -
לא היה לי יקר כמוהו...
איכה אבך לקראתו ואינני רואה
אינני יודעת איפה הוא.

אז הבכי רוחץ את ריסיה שלה...
- ואולי עוד לא נח ואולי
הוא נודד בנשיקות, כנזיר משולח
את נתיב עולמך אלוהי.




הגרסה המקורית שנדפסה ב"גזית"   העתקת מילות השיר

 



[בית ראשון ללא שינוי]

[במקום הבית: סתיו אנוש...]
על גגות על גגות העיר
ארובות כאלפי חלומות עקומים
אל כיכרי האספלט המבריק מסגריר
הבתים התהפכו כאל תוך אגמים

והרוח בסתו ארוכה ניגונית
ובלי נר ובלי אש בשמלות שחורות
כפסילי שעוה שישבו ללא ניד
שלש אמהות שרות

ואומרת אחת...
[במקום "בשדות": בשדה]

והאם השלישית בעיניה תועה
לא היה לי יקר כמוהו
אבוי ואבוי כי אינני רואה
אינני יודעת איפה הוא

אז הבכי רוחץ את ריסיה שלה
היא בוכה וחושבת עליי, רק עליי
הוא מודד בנשיקות כנזיר משולח
את כבישיך שלך אדוניי

על השיר

את השיר פרסם אלתרמן לראשונה בכתב העת "גזית" בסוף 1936, ובשנת 1938 נדפס גם ב"כוכבים בחוץ" בנוסח שונה (על הבדלי הנוסח - תודה לעידו ששון). הלחן של זעירא נכתב כנראה ב-1938, וההוכחה לכך היא שירון שנדפס בהוצאת "אגודת עונג שבת" בתל אביב (10.3.1938), המהווה "תכניה מיצירותיו של מרדכי זעירא". השיר בוצע אז ב"מלודקלמציה" (דקלום על רקע המוסיקה) על ידי רחל מרכוס, רעייתו של אלתרמן. (תודה לפרופ' דוד אסף).

לשיר גם הלחנות מאוחרות יותר:


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

תווים + אקורדים  

התווים, כפי שנמצאו בעזבונות של זעירא.









עדכון אחרון: 07.10.2024 19:25:31


© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם

נהנית מזמרשת?
אתר זמרשת מתקיים בזכות תרומות.
עזרו לנו להמשיך במפעל!
לתרומה קבועה או חד פעמית: