מילים

עִם לֵיל חָרְפִּי הָאוֹר גִּשֵּׁשׁ בְּרֶטֶט
נִשְׁמַע חֵרוּק הָעֹגֶן הַמּוּרָד.
הַיָּם הִשְׁחִיר. אָדָם אָמַר בְּשֶׁקֶט:
"עוֹד שְׁתֵּי סִירוֹת וְאָנוּ שׁוּב בָּדָד".

שָׁם יִשָּׁאֵר אַחַד הַקַּפִּיטָנִים
וְיַמָּאִים, שְׁלֹשָׁה הֵם בְּמִסְפַּר.
אָמַר לָהֶם: "נַפְלִיגָה שׁוּב אֵי אָנָה
אוֹר כּוֹכָב דּוֹלֵק מֵעַל הַכְּפָר".

לַיָּם תְּהוֹם, לַיָּם מֶרְחָב אֵין חֵקֶר.
וּמִשְׁבָּרִים יַכּוּ עַל הַצּוּקִים.
אַךְ הוּא זָכַר מוֹלֶדֶת מִתְרַחֶקֶת,
מִפְרְשֵׂי סְפִינָה בִּלְתִּי חֻקִּית.

פָּשׁוּט הָיָה, בְּלִי כּוֹכָבִים וְסֶרֶט,
חָזוֹ חָשׂוּף, עֵינַיִם לוֹ תְּכֻלּוֹת.
לוֹ יְדִידִים הָיוּ אֵי-בַּמַּחְתֶּרֶת,
יְדִידִים רָבְצוּ עַל הַחוֹלוֹת.

אַךְ "שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה" וְשׁוּב מִתּוֹךְ הַלַּיִל
נָרִים כּוֹסוֹת לְעֹגֶן וּדְגָלִים.
הֵם יַעְגְּנוּ לְאוֹר הַיּוֹם, חֶבְרַיָּא,
תִּתְרוֹנֵן שִׁירַת הַמַּעְפִּילִים.

עַד אָז דּוּמָם, הַמְּשׁוֹטִים נָרִימָה
הַקַּבַּרְנִיט - הַלַּיִל עֶלֶט רַב...
הַקַּבַּרְנִיט מוֹסֵר שָׁלוֹם לָךְ, אִמָּא,
הִנֵּה הוּא שׁוּב מַפְלִיג לַמַּעֲרָב.
מקור: "משפחת הפלמ"ח" , ידיעות אחרונות , 1976 , 127 מהדורה שלישית

הקלטות (5)

0:00 0:00
0:00 0:00
עיבוד: אלכס וייס
ניצוח: שמעון כהן
ליווי: תזמורת המופע "ארצה עלינו: מצעד פזמוני ההעפלה"
שנת הקלטה: 27.5.1964

 מתוך הקלטה פומבית של המופע "ארצה עלינו - שירי העפלה".

הובלת שירה: נגה אשד
גיטרה: נגה אשד
שנת הקלטה: 26.6.2009
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת

מתוך אירוע זמרשת מס' 12
בבית יד יצחק בן-צבי, ירושלים, 26.6.2009

תיעוד ביתי ביצוע בשפת המקור (רוסית)
0:00 0:00
שנת הקלטה: 1.2014

פסנתר: אירנה פוקין 
לווי קולי: אירנה, סרגיי ודני פוקין

לשיר לא הייתה מוכרת הקלטה בשפת המקור עד יוני 2024. תודה לנעמן דג ולמשפחת פוקין.

על השיר

"שיר הקברניט" נכתב בקיבוץ יגור בשנת 1946 לקורס חובלים של הפלי"ם. כך סיפר חיים גורי לאורי יעקובוביץ'. הסיפור המלא נשמע מפי גורי ביותר מהזדמנות אחת: יוחאי בן נון ביקש ממנו לכתוב שיר לקורס חובלים. גורי הסכים, אבל בשלושה תנאים: מחברת בלי שורות ועפרון מחודד, שלא יפריעו ומשהו לשתות. הכניסו אותו לאוהל, הציבו שומר כדי שלא יפריעו והביאו כוס "קוניאק מדיצינל" וכך נולד השיר. הסיפור מובא גם בספר 'גשר בים – הפלי"ם בהעפלה' (עמ' 12, הוצאת עמותת דור הפלמ"ח, 1999). בראיון אצל יואב קוטנר ציין חיים גורי שהיה זה השיר הראשון שהוזמן אצלו.

הלחן נדפס במקורות רבים כ"עממי רוסי" עד שזוהה המקור (ספט' 2013) על-ידי ד"ר יוסף גולדנברג.

השיר הרוסי הוא: Песне 9-й гвардейской ("שיר המשמר ה- 9") שמוכר גם בשם:  Песня 9-й Красногвардейской дивизии ("שיר דיוויזיית המשמר האדום התשיעית"). על פי השירון Строевые песни Советской Армии ("שירי הצבא הסובייטי", שיר מס' 36) שיצא ב-1949, הלחן מאת אלכסנדר אלכסנדרוב. באתר הרוסי Rulit נמצא ספרו המקוון של איוון ביילובולוב, "איסקרה 1941", ועל פיו (עמוד 63) מחבר המילים הוא אלכסנדר אדוארדוביץ' מֵיֵר, שהיה כתב בעיתון הדוויזיה. הוא כתב את השיר במהלך ינואר 1942. כבר באותה שנה הולחן השיר ע"י מספר מלחינים, ביניהם שני לחנים של איסאק דונאייבסקי. המנגינה ששימשה את השיר העברי (להלן תוויו) הולחנה ע"י אלכסנדר אלכסנדרוב, המייסד והמנצח הראשון של מקהלת הצבא האדום. המנגינה הופיעה בדפוס ב-1943. הקלטה של השיר ע"י מבצע רוסי בשם א. סטארצ'נקו (А. Старченко) עלתה ביוני 2023 לאתר Sovmusic, ללא פרטים על הזמר, הלווי, מועד ההקלטה וכד'. לשיר העברי אין זיקה למילים בשפה הרוסית. (תודה לאורי יעקובוביץ')

למאמר של אורי יעקובוביץ' על השיר בשפת המקור ועל גלגוליו וגרסאותיו (קובץ pdf).

ביצוע נוסף: מקהלת (צה"ל) (תזמון: 1:24)

כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

קישורים ומשאבים (3)

© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם