מילים (2 גרסאות)
אוֹתִי הַחֲבֵרוֹת כֻּלָּן
בְּלִי הֶרֶף שׁוֹאֲלוֹת:
מַדּוּעַ זֶה עֵינַיִךְ כֹּה
גְּדוֹלוֹת וַאֲפֵלוֹת?
וּמָה אַתְּ חִנָּנִית כָּל-כָּךְ?
וּמָה אַתְּ בַּיְשָׁנִית כָּל-כָּךְ?
וְלָמָּה זֶה נִימַת קוֹלֵךְ
נוּגָה וְנִגּוּנִית כָּל-כָּךְ?
וְלָמָּה כֹּה שׁוֹנָה הִנָּךְ
מִכָּל הַבַּחוּרוֹת?
וְלָמָּה זֶה חוֹלְמוֹת כָּל-כָּךְ
עֵינַיִךְ הַשְּׁחוֹרוֹת?
לָזֶה יֶשְׁנָהּ לִי רַק תְּשׁוּבָה אַחַת:
אֲנִי מִצְּפַת!
אֲנִי מִצְּפַת!
הָרוּחַ, הֶהָרִים וְהַלֵּילוֹת
נָתְנוּ בִּי זוּג עֵינַיִם אֲפֵלוֹת.
שָׁמַיִם שֶׁל גָּלִיל וּמֵי-מֵרוֹם
הִשְׁכִּינוּ בְּעֵינֵי אֶת הַחֲלוֹם.
אֶצְלֵנוּ גֶּזַע שֶׁכָּזֶה,
אֶצְלֵנוּ טֶבַע שֶׁכָּזֶה,
אֶצְלֵנוּ מִין סְבִיבָה כָּזֹאת...
כֵּן, כָּכָה זֶה אֶצְלִי בִּפְרָט –
אֲנִי מִצְּפַת!
אֲנִי מִצְּפַת!
זֶה בִּי נִדְבַּק, זֶה בִּי נִקְלַט –
אֲנִי מִצְּפַת!
אֲנִי מִצְּפַת!
הִגִּיעַ יוֹם, לַמֶּרְחַקִּים
בְּחִיר לִבִּי הָלַךְ.
וְחַבְרוֹתַי אוֹמְרוֹת לִי: דַּי!
הוּא לֹא יִזְכֹּר אוֹתָךְ!
הוּא יַעֲזֹב, הוּא לֹא יִזְכֹּר,
וְאֶל אַחֶרֶת הוּא יַחְזֹר,
אַחֶרֶת הוּא יֹאהַב אָהוֹב,
כִּי נְעָרוֹת יֶשְׁנָן לָרֹב.
אֲבָל אֲנִי לַכֹּל, לַכֹּל
עוֹנָה בִּצְחוֹק גָּדוֹל:
אִם גַּם בָּנוֹת יֶשְׁנָן לָרֹב –
אוֹתִי אֵין לַעֲזֹב!
וְיֵשׁ לָזֶה סִבָּה אוּלַי אַחַת:
אֲנִי מִצְּפַת!
אֲנִי מִצְּפַת!
אֶפְשָׁר לָנוּס אֶל יָם וְאֶל מִדְבָּר,
אֲבָל אוֹתִי לִשְׁכֹּחַ אִי-אֶפְשָׁר!
אוּלַי גַּם שָׁם יָפוֹת כָּמוֹנִי יֵשׁ,
אֲבָל אוֹתִי נוֹשְׂאִים בַּלֵּב כָּאֵשׁ!
אֶצְלֵנוּ גֶּזַע שֶׁכָּזֶה,
אֶצְלֵנוּ טֶבַע שֶׁכָּזֶה,
אֶצְלֵנוּ מִין סְבִיבָה כָּזֹאת...
כֵּן, כָּכָה זֶה אֶצְלִי בִּפְרָט –
אֲנִי מִצְּפַת!
אֲנִי מִצְּפַת!
אִם בִּי נִתְפַּסְתָּ, אֵין מִפְלָט!
אֲנִי מִצְּפַת!
אֲנִי מִצְּפַת!
בְּלִי הֶרֶף שׁוֹאֲלוֹת:
מַדּוּעַ זֶה עֵינַיִךְ כֹּה
גְּדוֹלוֹת וַאֲפֵלוֹת?
וּמָה אַתְּ חִנָּנִית כָּל-כָּךְ?
וּמָה אַתְּ בַּיְשָׁנִית כָּל-כָּךְ?
וְלָמָּה זֶה נִימַת קוֹלֵךְ
נוּגָה וְנִגּוּנִית כָּל-כָּךְ?
וְלָמָּה כֹּה שׁוֹנָה הִנָּךְ
מִכָּל הַבַּחוּרוֹת?
וְלָמָּה זֶה חוֹלְמוֹת כָּל-כָּךְ
עֵינַיִךְ הַשְּׁחוֹרוֹת?
לָזֶה יֶשְׁנָהּ לִי רַק תְּשׁוּבָה אַחַת:
אֲנִי מִצְּפַת!
אֲנִי מִצְּפַת!
הָרוּחַ, הֶהָרִים וְהַלֵּילוֹת
נָתְנוּ בִּי זוּג עֵינַיִם אֲפֵלוֹת.
שָׁמַיִם שֶׁל גָּלִיל וּמֵי-מֵרוֹם
הִשְׁכִּינוּ בְּעֵינֵי אֶת הַחֲלוֹם.
אֶצְלֵנוּ גֶּזַע שֶׁכָּזֶה,
אֶצְלֵנוּ טֶבַע שֶׁכָּזֶה,
אֶצְלֵנוּ מִין סְבִיבָה כָּזֹאת...
כֵּן, כָּכָה זֶה אֶצְלִי בִּפְרָט –
אֲנִי מִצְּפַת!
אֲנִי מִצְּפַת!
זֶה בִּי נִדְבַּק, זֶה בִּי נִקְלַט –
אֲנִי מִצְּפַת!
אֲנִי מִצְּפַת!
הִגִּיעַ יוֹם, לַמֶּרְחַקִּים
בְּחִיר לִבִּי הָלַךְ.
וְחַבְרוֹתַי אוֹמְרוֹת לִי: דַּי!
הוּא לֹא יִזְכֹּר אוֹתָךְ!
הוּא יַעֲזֹב, הוּא לֹא יִזְכֹּר,
וְאֶל אַחֶרֶת הוּא יַחְזֹר,
אַחֶרֶת הוּא יֹאהַב אָהוֹב,
כִּי נְעָרוֹת יֶשְׁנָן לָרֹב.
אֲבָל אֲנִי לַכֹּל, לַכֹּל
עוֹנָה בִּצְחוֹק גָּדוֹל:
אִם גַּם בָּנוֹת יֶשְׁנָן לָרֹב –
אוֹתִי אֵין לַעֲזֹב!
וְיֵשׁ לָזֶה סִבָּה אוּלַי אַחַת:
אֲנִי מִצְּפַת!
אֲנִי מִצְּפַת!
אֶפְשָׁר לָנוּס אֶל יָם וְאֶל מִדְבָּר,
אֲבָל אוֹתִי לִשְׁכֹּחַ אִי-אֶפְשָׁר!
אוּלַי גַּם שָׁם יָפוֹת כָּמוֹנִי יֵשׁ,
אֲבָל אוֹתִי נוֹשְׂאִים בַּלֵּב כָּאֵשׁ!
אֶצְלֵנוּ גֶּזַע שֶׁכָּזֶה,
אֶצְלֵנוּ טֶבַע שֶׁכָּזֶה,
אֶצְלֵנוּ מִין סְבִיבָה כָּזֹאת...
כֵּן, כָּכָה זֶה אֶצְלִי בִּפְרָט –
אֲנִי מִצְּפַת!
אֲנִי מִצְּפַת!
אִם בִּי נִתְפַּסְתָּ, אֵין מִפְלָט!
אֲנִי מִצְּפַת!
אֲנִי מִצְּפַת!
מקור:
"משה וילנסקי : על הכביש ירח"
, הקיבוץ המאוחד
, 1982 תשמ"ב
, 15
–18
מֵאָז עָבְרוּ כְּבָר עַל הָעִיר
כִּמְעַט שְׁמוֹנִים שָׁנָה
מֵאָז אַחֶרֶת הַתְּמוּנָה
הַכֹּל פֹּה הִשְׁתַּנָּה
בֵּינָתַיִם הִתְחָרַדְתִּי
אֵין סוֹף גְּמָרָא לָמַדְתִּי
חָזַרְתִּי, חֶבְרֶ'ה, בִּתְשוּבָה
אֲנִי לוֹמֵד בִּישִׁיבָה [בַּיְּשִׁיבָה?]
וּצְפַת הַהִיא זוֹ שֶׁבַּשִּׁיר
כְּבָר לֹא אוֹתָהּ הָעִיר
אֲנִי לֹא מִתְבַּלְבֵּל
אֲנִי אוֹמֵר תּוֹדָה לָאֵל
וְיֵשׁ לָזֶה סִבָּה אוּלַי אַחַת
אֲנִי מִצְּפַת אֲנִי מִצְּפַת
מִיּוֹם רִאשׁוֹן וְעַד שַׁבָּת
אֲנִי מִצְּפַת אֲנִי מִצְּפַת
תָּבוֹאוּ גַּם אַתָּה וְאַתְּ
אֲנִי מִצְּפַת אֲנִי מִצְּפַת
אֵיזוֹ שׁוֹשַׁנָּה אַתְּ
אֲנִי מִצְּפַת לִבִּי נִצְבָּט
אֵיזוֹ שׁוֹשַׁנָּה אַתְּ
אֲנִי מִצְּפַת אֲנִי מִצְּפַת
כִּמְעַט שְׁמוֹנִים שָׁנָה
מֵאָז אַחֶרֶת הַתְּמוּנָה
הַכֹּל פֹּה הִשְׁתַּנָּה
בֵּינָתַיִם הִתְחָרַדְתִּי
אֵין סוֹף גְּמָרָא לָמַדְתִּי
חָזַרְתִּי, חֶבְרֶ'ה, בִּתְשוּבָה
אֲנִי לוֹמֵד בִּישִׁיבָה [בַּיְּשִׁיבָה?]
וּצְפַת הַהִיא זוֹ שֶׁבַּשִּׁיר
כְּבָר לֹא אוֹתָהּ הָעִיר
אֲנִי לֹא מִתְבַּלְבֵּל
אֲנִי אוֹמֵר תּוֹדָה לָאֵל
וְיֵשׁ לָזֶה סִבָּה אוּלַי אַחַת
אֲנִי מִצְּפַת אֲנִי מִצְּפַת
מִיּוֹם רִאשׁוֹן וְעַד שַׁבָּת
אֲנִי מִצְּפַת אֲנִי מִצְּפַת
תָּבוֹאוּ גַּם אַתָּה וְאַתְּ
אֲנִי מִצְּפַת אֲנִי מִצְּפַת
אֵיזוֹ שׁוֹשַׁנָּה אַתְּ
אֲנִי מִצְּפַת לִבִּי נִצְבָּט
אֵיזוֹ שׁוֹשַׁנָּה אַתְּ
אֲנִי מִצְּפַת אֲנִי מִצְּפַת
הקלטות (3)
על השיר
הוצג בתכנית מס' 3 של לי-לה-לו, "צחוק ללא תנאי", 29.5.45.
ההקלטה הידועה של שושנה דמארי בליווי תזמורת, מתחילה בפזמון בנוסחו הראשון, עוברת לבית הראשון ומסיימת בפזמון בנוסחו השני ללא הבית השני. צפו בביצוע שושנה דמארי לשיר השלם בליווי משה וילנסקי בפסנתר והרכב כלי (תזמון 33:55).
ביצועים נוספים:
- גילה בשארי
- רוני דלומי בליווי תזמורת (סרטון, הצפייה מצריכה התחברות לפייסבוק)
- דורי בן זאב (מתוך "לשיר איתה", 2016). לביצוע זה כתב דורי בן זאב בית שני אחר לגמרי.
- החזן חיים פייפל
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
קישורים ומשאבים (1)
תווים + אקורדים
🔗
