הקטן
גופן
הגדל
גופן
עומדים אנו במשמרת
עוֹמְדִים אָנוּ בַּמִשְׁמֶרֶת מֵעַל רֹאשֵׁנוּ כּוֹכָבִים שׁוֹמֵר חָבֵר, חֲבֵרָה שׁוֹמֶרֶת וּבְיָדֵינוּ הָרוֹבִים חֶרֶשׁ חֶרֶשׁ מוּל מַחְתֶּרֶת זוֹחֵל וּמִתְקָרֵב אוֹיֵב חֶרֶשׁ חֶרֶשׁ בַּמִשְׁמֶרֶת לוֹטֵשׁ כְּלֵי זַיִן הָאוֹיֵב רוֹטֵט הַלֵּב, מַה בֶּצַע פַּחַד? גּוֹרָל יָחִיד - גּוֹרָל הַכְּלָל לָאֵשׁ נִכּוֹן כֻּלָּנוּ יַחַד נָגֵן עַל נֶפֶשׁ וְעָמָלעומדים אנו במשמרת מעל ראשינו כוכבים שומר חבר חברה שומרת ובידינו הרובים. שומר חבר חברה שומרת ובידינו הרובים חרש חרש מול מחתרת זוחל ומתקרב אויב חרש חרש במשמרת לוטש כלי זין האויב חרש חרש במשמרת לוטש כלי זין האויב רוטט הלב, מה בצע פחד? גורל יחיד גורל הכלל לאש ניכון כולנו יחד נגן על נפש ועמל לאש ניכון כולנו יחד נגן על נפש ועמל

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: אברהם שלונסקי
לחן: מרדכי גבירטיג

עוֹמְדִים אָנוּ בַּמִשְׁמֶרֶת
מֵעַל רֹאשֵׁנוּ כּוֹכָבִים
שׁוֹמֵר חָבֵר, חֲבֵרָה שׁוֹמֶרֶת
וּבְיָדֵינוּ הָרוֹבִים

חֶרֶשׁ חֶרֶשׁ מוּל מַחְתֶּרֶת
זוֹחֵל וּמִתְקָרֵב אוֹיֵב
חֶרֶשׁ חֶרֶשׁ בַּמִשְׁמֶרֶת
לוֹטֵשׁ כְּלֵי זַיִן הָאוֹיֵב

רוֹטֵט הַלֵּב, מַה בֶּצַע פַּחַד?
גּוֹרָל יָחִיד - גּוֹרָל הַכְּלָל
לָאֵשׁ נִכּוֹן כֻּלָּנוּ יַחַד
נָגֵן עַל נֶפֶשׁ וְעָמָל
עומדים אנו במשמרת
מעל ראשינו כוכבים
שומר חבר חברה שומרת
ובידינו הרובים.
שומר חבר חברה שומרת
ובידינו הרובים

חרש חרש מול מחתרת
זוחל ומתקרב אויב
חרש חרש במשמרת
לוטש כלי זין האויב
חרש חרש במשמרת
לוטש כלי זין האויב

רוטט הלב, מה בצע פחד?
גורל יחיד גורל הכלל
לאש ניכון כולנו יחד
נגן על נפש ועמל
לאש ניכון כולנו יחד
נגן על נפש ועמל


 פרטים נוספים


מתוך "לקט שירים לחיילים" (1941)

שִׁיר הַמִּשְׁמֶרֶת

עוֹמְדִים אֲנַחְנוּ בַּמִּשְׁמֶרֶת...

חֶרֶשׁ חֶרֶשׁ בַּמַּחְתֶּרֶת
זוֹחֵל אוֹיֵב וּמִתְקָרֵב
חֶרֶשׁ חֶרֶשׁ מוּל מִשְׁמֶרֶת
לוֹטֵשׁ כְּלֵי-זַיִן הָאוֹיֵב.

רוֹטֵט הַלֵּב, מַה בֶּצַע פַּחַד?...

עִם שַׁחַר נֵצֵא לִקְרַאת שֶׁמֶשׁ
לִבְנוֹת, לִנְטֹעַ וְלַעֲדֹר
נִשְׁכַּח אֶת זְוָעַת לֵיל אֶמֶשׁ
כִּי נַאֲמִין בְּזֶה הַדּוֹר.
שיר המשמרת

עומדים אנחנו במשמרת...

חרש חרש במחתרת
זוחל אויב ומתקרב
חרש חרש מול משמרת
לוטש כלי זין האויב

רוטט הלב, מה בצע פחד?...

עם שחר נצא לקראת שמש
לחרוש, לנטוע, לעדור
נשכח את זוועות ליל אמש
כי נאמין בזה הדור.


 פרטים נוספים


הבית השני גרסת מייק וינטראוב

לחרוש יצאנו עם עלות השחר
לנטוע, לזרוע ולשתול
לגדוע (?) יד מאיימת
___ ינום בזה הדור


הבית הרביעי מאוסף מאיר נוי

עִם שַׁחַר נֵצֵא לִקְרַאת שֶׁמֶשׁ
לַעֲבֹד, לִזְרֹעַ וְלַעֲזֹר
לִשְׁכֹּח זְוָעַת לֵיל אֶמֶשׁ
כִּי נַאֲמִין בְּזֶה הָאֹור
עם שחר נצא לקראת שמש
לעבוד, לזרוע ולעזור
לשכוח זוועת ליל אמש
כי נאמין בזה האור


 פרטים נוספים


מפי מיכאל קוכמן

[הבית הראשון זהה]

חֶרֶשׁ חֶרֶשׁ מוּל מִשְׁמֶרֶת
אוֹרֵב אוֹיֵב וּמִתְנַכֵּל
חֶרֶשׁ חֶרֶשׁ מוּל מִשְׁמֶרֶת
לוֹטֵשׁ כְּלֵי זַיִן הָאוֹיֵב
[הבית הראשון זהה]

חרש חרש מול משמרת
אורב אויב ומתנכל
חרש חרש מול משמרת
לוטש כלי זין האויב


 פרטים נוספים


מתוך שירון פנימי מתש"ה 1945

(בית 4)
עִם שַׁחַר נֵצֵא לִקְרַאת שֶׁמֶשׁ
לַחֲרֹש, לִזְרֹעַ וְלַעֲדֹר
לִשְׁכֹּחַ זְוָעוֹת לֵיל אֶמֶשׁ
כִּי נֶאֱמָן בָּזֶה הַדּוֹר
[בית 4]

עם שחר נצא לקראת שמש
לחרוש, לזרוע ולעדור
לשכוח זוועות ליל אמש
כי נאמן בזה הדור


 פרטים נוספים
הקלטת זמרדע
ביצוע: אורי לוי, זיוה לוי
שנת הקלטה: 16.10.2010

גיטרה: דן לוי



הקלטות נוספות

פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: מקהלת תנועת הנוער גורדוניה בודפשט הונגריה
שנת הקלטה: 1947?

בהשתתפות "מכבי הצעיר".

התנצלותנו על איכות ההקלטה.



פתיחה בנגן חיצוני

הקלטת זמרדע
ביצוע: מיכאל קוכמן
שנת הקלטה: 4.12.2012
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
על השיר

ביצועים נוספים:


השיר נכתב על אנשי המגן ביישוב העברי בתקופת המרד הערבי הגדול (1939-1936). השיר מוזכר גם במאמרה של ד"ר שולי מרום.

את המנגינה הלחין גבירטיג לשירו "העי קלעזמאָרים".
למידע נוסף ראו גם "שיר מזמור לפרטיזנית" באותה מנגינה.

מספר בהרחבה ד"ר מיכאל קוכמן:

שירו של אברהם שלונסקי נכתב על רקע מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט (1939-1936), והוא מבטא את ההכרח של היישוב העברי להציב שמירה לילית כנגד הפורעים הערבים שנהגו לתקוף את היישובים (בעיקר החקלאיים) בלילות, ומעלה על נס את עוז נפשם של המגנים להמשיך בבוקר, לאחר ליל השמירה, בשגרת היום ובעבודתם. השיר מכוון לכלל אנשי כוח המגן, אך אפשר שיש בו דגש על חברי הקיבוצים. כזאת עולה מהזכרת "החבר" ו"החברה" ה"עומדים במשמרת". השיר היה נפוץ ביותר, אך מקור הלחן לא היה ידוע וכך גם מועד פרסומו של השיר בכתובים. ד"ר נתן שחר, המוסיקולוג ובעל אחד מאוספי השירונים הישנים מהגדולים ביותר, שאליו פניתי, טוען שהופעתו הקדומה ביותר של השיר שהצליח למצוא בדפוס היא בשנת 1941 בשירון לחיילים, משמע – השיר נכתב שנתיים ומעלה לפני כן.

עובדה זו, אם אמנם נכונה היא, אינה מפתיעה, שכן באותם ימים מספיק היה שמישהו יאזין לשיר בערב קריאת שירים ויפיץ אותו הלאה, ומישהו נוסף יצמיד לו מנגינה המוכרת לו. הנוהג של הצמדת לחן לשיר היה נפוץ בתקופה הנדונה.

אי ידיעת מקור הלחן, דמיונו ללחנים רוסיים, והאפשרות שהשיר הופץ עוד בטרם פרסומו, גרמו לאי אחידות בהצגת השיר בשירונים: לעתים הוצג כעממי (מלים ולחן), לעתים כתרגום או כנוסח חדש של שלונסקי לשיר רוסי ולעתים כשיר של שלונסקי בלחן רוסי.

הקביעה שמדובר בלחן רוסי התחזקה כאשר הגיע לארץ שירו של הירש גליק "שיר מזמור לפרטיזנית" שחובר בגטו וילנה ב-1942 במנגינה זהה לזו של "עומדים אנו במשמרת". הירש גליק חיבר גם את "המנון הפרטיזנים היהודים" והתאימו למנגינת שיר מתוך סרט רוסי שהולחן על ידי האחים דמיטרי ודניאל פוקראס.

השערת "הלחן הרוסי" הייתה כה מקובלת עד שבכמה שירונים שובץ השיר במדור "שירים רוסיים". אולם קביעה זו נותרת עדיין בגדר השערה, כי עד כה לא נמצא השיר הרוסי ששלונסקי תרגמו או שכתב לו נוסח חדש, ואף לא נמצא באוצר הלחנים הרוסיים לחן שניתן להצביע עליו כמקור המנגינה לשיר.

ואמנם, לאחרונה הצביע קובי לוריא במאמר ב"הארץ" במידה רבה של סבירות על המקור היידישאי של הלחן לשני השירים: זה של הירש גליק וזה של שלונסקי. מקור זה הוא שירו של מרדכי גבירטיג "הֵיי כליזמרים" שנכתב (מלים ולחן) ב-1922 והודפס בספרו "מיינע לידער" ב-1935 בקרקוב יחד עם תווי השירים. ואכן, המנגינה נשמעת דומה להפליא, להוציא שינויים קלים בשורות ב-ג בכל בית בשירו של שלונסקי. אין בשינויים אלה כדי לבטל את מסקנתו של לוריא שכן התאמת מילות שיר למנגינה מחייבת פה ושם להוסיף, לגרוע ואף לשנות צליל. לפי לוריא, המגבה את דבריו במקורות כתובים, היה הירש גליק אמן התאמת המילים למנגינות של שירים קיימים, ובכל הזדמנות, אף כאשר שהה במחנה עבודת כפייה, היה מבקש מהנמצאים בקרבתו לזמזם לו מנגינה של שיר כדי שיוכל להתאים לה את מילות השיר שיש בדעתו לחבר.

לוריא כה בטוח שמצא את הפתרון לחידת הלחן של שני השירים עד שהבעיה היחידה שמטרידה אותו היא אם מי שזמזם את המנגינה באוזני הירש גליק הכיר אותה מתוך שירו של מרדכי גבירטיג "היי כליזמרים" או אם מדובר באדם ששהה בארץ ומסיבה מסוימת חזר לפולין והוא זה שהשמיע את המנגינה שקלט בארץ משירו של שלונסקי. הזהות המוחלטת בין מנגינת "שיר מזמור לפרטיזנית" למנגינת "עומדים אנו במשמרת" מלמדת שהאפשרות השנייה היא הסבירה יותר.

במרוצת הזמן חלו שינויים בהיקפו של השיר ושינויים מעטים וקלים ביותר בנוסח. מן השיר המקורי בן ארבעת הבתים הושמט בשירונים הבית הרביעי ולעתים פורסמו רק שני הבתים הראשונים. אני זוכר שבסניף "הנוער העובד" בתל אביב בשנים 1943-1939 נהגנו לשיר רק את שני הבתים הראשונים, וגם בשנים מאוחרות יותר אני וחבריי לא היינו מודעים לקיומם של בתים נוספים. גם בביצוע השיר על ידי "חבורת שירי תנועות הנוער" מושמעים רק שני הבתים הראשונים.

שינויי הנוסח מצויים בשני הבתים הראשונים. בשני המקורות הכוללים את ארבעת הבתים, השירון לחיילים והנוסח מאוסף מאיר נוי, מופיע בפתיח הבית הראשון המילה "אנחנו" במקום "אנו" המשמשת בביצועים ובשירונים המוכרים כיום. קיצור "אנחנו" ל"אנו" הנראה פעוט וחסר משמעות חִייב השמטת צליל אחד והפיכת ההיגוי של "עומדים אנו" למלעילי. ועוד. בשירון לחיילים מוכתר השיר בכותרת "שיר משמרת", אל נכון של שלונסקי עצמו, ואילו בנוסח של מאיר נוי קרוי השיר "עומדים אנו במשמרת", משמע, מאיר נוי מודע לשינוי ויחד עם זאת מותיר במילות השיר את "אנחנו" המקורי. גם בבית השני יש שינויים קלים. החריזה "במשמרת" בסיום שורה א מול "במחתרת" בסיום שורה ג בנוסח מאיר נוי מופיעה בסדר הפוך בסיומות לשורות א, ג בשירון לחיילים. שינוי זה אינו פוגע בתוכן, ונראה שמדובר בטעות הגהה בשירון. זאת ניתן אולי ללמוד מנוסח הביצוע של "חבורת שירי תנועות הנוער" הזהה לחריזה בנוסח של מאיר נוי למרות שהוא גורס "לילה לילה" בפתיחת שורה א במקום "חרש חרש" בנוסחים של מאיר נוי והשירון לחיילים. עוד נוסח של הבית השני שלא מצאתי בכתובים הוא זה ששרנו בסניף "הנוער העובד" בתל אביב, שהשינוי היחיד בו הוא בשורה השנייה: "אורב אויב ומתנכל", הפוגע בחריזה.


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.
תגיות

משירי תנועות הנוער   שירים קאנוניים  





© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם