מילים (2 גרסאות)
הֲתֵדְעוּ כִּי שְׁמִי חֲבִיבָה
אֶמֶשׁ בָּאתִי תֵּל-אָבִיבָה
בְּנִשְׁפֵי פּוּרִים לְהִשְׁתַּתֵּף
כִּיס שֶׁל מֶשִׁי לִי קָנִיתִי
וּפִתְאֹם - אֲבוֹי - רָאִיתִי
בָּא בָּחוּר בַּסֵּתֶר וְגוֹנֵב
אֶל הַשּׁוֹטֵר אֲשֶׁר בְּאַלֶנְבִּי אָז רַצְתִּי
גַּם בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת עָלָיו מִיָּד פָּרַצְתִּי
הַכִּיס שֶׁלִּי! שֶׁלִּי הַכִּיס... בַּרְנָשׁ נִבְזֶה!
אַךְ הוּא צוֹחֵק וְשָׁר לִי זֶמֶר שֶׁכָּזֶה:
שֶׁלִּי שֶׁלָּךְ - זֶה רַק בִּלְבּוּל הַמֹּחַ
שִׁמְעִי חֲבִיבָה בְּקוֹלִי
אֶת הַשְּׁטֻיּוֹת בְּבַקָּשָׁה לִשְׁכֹּחַ
שֶׁלִּי שֶׁלִּי וְגַם שֶׁלָּךְ שֶׁלִּי
פֹּה בְּנֶשֶׁף קַרְנָבָלִי
מַעֲשֶׂה מוּזָר קָרָה לִי
מָה אַתֶּם, אַחַי, מְשַׁעֲרִים?
בַּחוּרָה אֵלַי נִגֶּשֶׁת
עַל אָזְנִי בְּסוֹד לוֹחֶשֶׁת
הֵן הַכֹּל מֻתָּר בְּחַג פּוּרִים
מִגֹּדֶל פַּחַד אָז עָמַדְתִּי מַזִּיעַ
וְרַק בְּקֹשִׁי לָהּ יָכֹלְתִּי לְהַבִּיעַ:
וּמַה תַּגִּיד אִשְׁתִּי שֶׁלִּי עִם בֹּקֶר אוֹר?
אַךְ הִיא צוֹחֶקֶת וּמְזַמֶּרֶת לִי מִזְמוֹר
שֶׁלִּי שֶׁלְּךָ זֶה רַק בִּלְבּוּל הַמֹּחַ...
- הִיא עָשְׂתָה מִמֶּנִּי קֶמַח
- אַךְ גַּם הוּא הָיָה לֹא לֶמֶךְ
כָּךְ רָקַדְנוּ יַחַד כָּל הַלֵּיל
אַךְ לְפֶתַע שֹׁד וָשֶׁבֶר
הִתְקָרֵב אֵלֵינוּ גֶּבֶר
- בַּעֲלִי הוּא זֶה, לַעֲזָאזֵל
נִגַּשׁ וְהַךְ לִי סְטִירוֹתַיִם עַל הַלֶּחִי
"אַח, מְנֻוָּל" אֲזַי אָמַרְתִּי לוֹ בְּבֶכִי
הֵן הַלְּחָיַיִם הֵן שֶׁלִּי, סוּס בֶּן חֲמוֹר!
אַךְ הוּא מוֹסִיף לִסְטֹר וְשָׁר לִי שִׁיר מִזְמוֹר:
שֶׁלִּי שֶׁלְּךָ זֶה רַק בִּלְבּוּל הַמֹּחַ...
אֶמֶשׁ בָּאתִי תֵּל-אָבִיבָה
בְּנִשְׁפֵי פּוּרִים לְהִשְׁתַּתֵּף
כִּיס שֶׁל מֶשִׁי לִי קָנִיתִי
וּפִתְאֹם - אֲבוֹי - רָאִיתִי
בָּא בָּחוּר בַּסֵּתֶר וְגוֹנֵב
אֶל הַשּׁוֹטֵר אֲשֶׁר בְּאַלֶנְבִּי אָז רַצְתִּי
גַּם בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת עָלָיו מִיָּד פָּרַצְתִּי
הַכִּיס שֶׁלִּי! שֶׁלִּי הַכִּיס... בַּרְנָשׁ נִבְזֶה!
אַךְ הוּא צוֹחֵק וְשָׁר לִי זֶמֶר שֶׁכָּזֶה:
שֶׁלִּי שֶׁלָּךְ - זֶה רַק בִּלְבּוּל הַמֹּחַ
שִׁמְעִי חֲבִיבָה בְּקוֹלִי
אֶת הַשְּׁטֻיּוֹת בְּבַקָּשָׁה לִשְׁכֹּחַ
שֶׁלִּי שֶׁלִּי וְגַם שֶׁלָּךְ שֶׁלִּי
פֹּה בְּנֶשֶׁף קַרְנָבָלִי
מַעֲשֶׂה מוּזָר קָרָה לִי
מָה אַתֶּם, אַחַי, מְשַׁעֲרִים?
בַּחוּרָה אֵלַי נִגֶּשֶׁת
עַל אָזְנִי בְּסוֹד לוֹחֶשֶׁת
הֵן הַכֹּל מֻתָּר בְּחַג פּוּרִים
מִגֹּדֶל פַּחַד אָז עָמַדְתִּי מַזִּיעַ
וְרַק בְּקֹשִׁי לָהּ יָכֹלְתִּי לְהַבִּיעַ:
וּמַה תַּגִּיד אִשְׁתִּי שֶׁלִּי עִם בֹּקֶר אוֹר?
אַךְ הִיא צוֹחֶקֶת וּמְזַמֶּרֶת לִי מִזְמוֹר
שֶׁלִּי שֶׁלְּךָ זֶה רַק בִּלְבּוּל הַמֹּחַ...
- הִיא עָשְׂתָה מִמֶּנִּי קֶמַח
- אַךְ גַּם הוּא הָיָה לֹא לֶמֶךְ
כָּךְ רָקַדְנוּ יַחַד כָּל הַלֵּיל
אַךְ לְפֶתַע שֹׁד וָשֶׁבֶר
הִתְקָרֵב אֵלֵינוּ גֶּבֶר
- בַּעֲלִי הוּא זֶה, לַעֲזָאזֵל
נִגַּשׁ וְהַךְ לִי סְטִירוֹתַיִם עַל הַלֶּחִי
"אַח, מְנֻוָּל" אֲזַי אָמַרְתִּי לוֹ בְּבֶכִי
הֵן הַלְּחָיַיִם הֵן שֶׁלִּי, סוּס בֶּן חֲמוֹר!
אַךְ הוּא מוֹסִיף לִסְטֹר וְשָׁר לִי שִׁיר מִזְמוֹר:
שֶׁלִּי שֶׁלְּךָ זֶה רַק בִּלְבּוּל הַמֹּחַ...
מקור:
"בכל זאת יש בה משהו : שירי הזמר של תל אביב"
, דביר
, תשמ"ה 1985
, 90
–91
הֲתֵדְעוּ כִּי שְׁמִי חֲבִיבָה
אֶמֶשׁ בָּאתִי תֵּל-אָבִיבָה
בְּנִשְׁפֵי פּוּרִים לְהִשְׁתַּתֵּף.
תִּיק שֶׁל מֶשִׁי לִי קָנִיתִי
וּפִתְאוֹם אֲבוֹי רָאִיתִי
בָּא גַּנָּב בַּסֵּתֶר וְגוֹנֵב.
אֶל הַשּׁוֹטֵר שֶׁבִּרְחוֹב אַלֶנְבִּי אָז רַצְתִּי
וּבְקוֹלֵי קוֹלוֹת אֲנִי עָלָיו אָז פָּרַצְתִּי
אֶת הָאַרְנָק שֶׁלִּי גָּנַב גַּנָּב נִבְזֶה
אַךְ הוּא צוֹחֵק וּמְזַמֵּר לִי מִין מִזְמוֹר כָּזֶה:
שֶׁלִּי שֶׁלְּךָ זֶה רַק בִּלְבּוּל הַמֹּחַ
שְׁמַע נָא חֲבִיבִי שְׁמַע בְּקוֹלִי
אֶת הַשְּׁטֻיּוֹת בְּבַקָּשָׁה לִשְׁכֹּחַ
שֶׁלִּי שֶׁלִּי וְגַם שֶׁלְּךָ שֶׁלִּי.
בְּנִשְׁפֵי הַקַּרְנָבָלִים מַעֲשֶׂה אָיֹם קָרָה לִי
מַה אַתֶּם מְתַאֲרִים
בַּחוּרָה אֵלַי נִגֶּשֶׁת וְאֶל אָזְנִי אֲזַי לוֹחֶשֶׁת
בּוֹא הֱיֵה לִי בַּעַל שֶׁל פּוּרִים
מֵרֹב פַּחַד אָז הִתְחַלְתִּי לְהָזִיעַ
וּבְקֹשִׁי רַק יָכֹלְתִּי לְהַבִּיעַ
כִּי מַה תַּעֲשֶׂה אִשְׁתִּי שֶׁלִּי בְּבֹקֶר אוֹר -
וְהִיא צוֹחֶקֶת וּמְזַמֶּרֶת לִי מִין כָּזֶה מִזְמוֹר
שֶׁלִּי שֶׁלְּךָ...
הִיא עָשְׂתָה מִמֶּנִּי קֶמַח
אַף אֲנִי אֵינֶנִּי לֶמֶךְ
כָּךְ רָקַדְנוּ יַחַד כָּל הַלֵּיל
וּבַבֹּקֶר, שֹׁד וָשֶׁבֶר
מִתְקָרֵב אֵלֵינוּ גֶּבֶר
זֶה הָיָה בַּעֲלָהּ לַעֲזָאזֵל
אָז עָפוּ סְטִירוֹתַיִם עַל הַלֶּחִי
הוֹי מְנֻוָּל אֲנִי פּוֹרֵץ עָלָיו בְּבֶכִי
הַלְּחָיַיִּם הֵם שֶׁלִּי סוּס בֶּן חֲמוֹר [צ"ל: הֵן]
אַךְ הוּא צוֹחֵק וּמְזַמֵּר לִי מִין כָּזֶה מִזְמוֹר
שֶׁלִּי שֶׁלְּךָ...
אֶמֶשׁ בָּאתִי תֵּל-אָבִיבָה
בְּנִשְׁפֵי פּוּרִים לְהִשְׁתַּתֵּף.
תִּיק שֶׁל מֶשִׁי לִי קָנִיתִי
וּפִתְאוֹם אֲבוֹי רָאִיתִי
בָּא גַּנָּב בַּסֵּתֶר וְגוֹנֵב.
אֶל הַשּׁוֹטֵר שֶׁבִּרְחוֹב אַלֶנְבִּי אָז רַצְתִּי
וּבְקוֹלֵי קוֹלוֹת אֲנִי עָלָיו אָז פָּרַצְתִּי
אֶת הָאַרְנָק שֶׁלִּי גָּנַב גַּנָּב נִבְזֶה
אַךְ הוּא צוֹחֵק וּמְזַמֵּר לִי מִין מִזְמוֹר כָּזֶה:
שֶׁלִּי שֶׁלְּךָ זֶה רַק בִּלְבּוּל הַמֹּחַ
שְׁמַע נָא חֲבִיבִי שְׁמַע בְּקוֹלִי
אֶת הַשְּׁטֻיּוֹת בְּבַקָּשָׁה לִשְׁכֹּחַ
שֶׁלִּי שֶׁלִּי וְגַם שֶׁלְּךָ שֶׁלִּי.
בְּנִשְׁפֵי הַקַּרְנָבָלִים מַעֲשֶׂה אָיֹם קָרָה לִי
מַה אַתֶּם מְתַאֲרִים
בַּחוּרָה אֵלַי נִגֶּשֶׁת וְאֶל אָזְנִי אֲזַי לוֹחֶשֶׁת
בּוֹא הֱיֵה לִי בַּעַל שֶׁל פּוּרִים
מֵרֹב פַּחַד אָז הִתְחַלְתִּי לְהָזִיעַ
וּבְקֹשִׁי רַק יָכֹלְתִּי לְהַבִּיעַ
כִּי מַה תַּעֲשֶׂה אִשְׁתִּי שֶׁלִּי בְּבֹקֶר אוֹר -
וְהִיא צוֹחֶקֶת וּמְזַמֶּרֶת לִי מִין כָּזֶה מִזְמוֹר
שֶׁלִּי שֶׁלְּךָ...
הִיא עָשְׂתָה מִמֶּנִּי קֶמַח
אַף אֲנִי אֵינֶנִּי לֶמֶךְ
כָּךְ רָקַדְנוּ יַחַד כָּל הַלֵּיל
וּבַבֹּקֶר, שֹׁד וָשֶׁבֶר
מִתְקָרֵב אֵלֵינוּ גֶּבֶר
זֶה הָיָה בַּעֲלָהּ לַעֲזָאזֵל
אָז עָפוּ סְטִירוֹתַיִם עַל הַלֶּחִי
הוֹי מְנֻוָּל אֲנִי פּוֹרֵץ עָלָיו בְּבֶכִי
הַלְּחָיַיִּם הֵם שֶׁלִּי סוּס בֶּן חֲמוֹר [צ"ל: הֵן]
אַךְ הוּא צוֹחֵק וּמְזַמֵּר לִי מִין כָּזֶה מִזְמוֹר
שֶׁלִּי שֶׁלְּךָ...
מקור:
"פנקס פרטי של אברהם דגן (בודא) מקיבוץ בארי"
, 1950
על הגרסה: ממחברתו של אברהם דגן. תודה לצבי גלעד על המילים.
הקלטות (2)
על השיר
לפי חגית הלפרין, מעגבניה ועד סימפוניה: השירה הקלה של אברהם שלונסקי ופארודיות על שירתו (ספרית פועלים, תשנ"ז 1997), עמ' 265, השיר נדפס בכתב העת טורים, שנה א' גיליון כ"ט-ל', י"ג באדר תרצ"ד (28.2.1934). הפזמון "מתכתב" עם שירו של אלתרמן שנדפס באותו גליון "הוא והיא על הגג" - שניהם מורכבים מדו-שיח בין גבר ואישה המגיעים מחוץ לתל אביב, ויש גם דמיון בשמות הגיבורות (חווה - חביבה).
ביצועים לשיר:
- מרים פוקס וחנן גולדבלט
- חינה רוזובסקיה, ברונקה זלצמן ודבורה קידר (תזמון 4:11)
- נגה אשד וקהל מתוך אירוע זֶמֶרֶשֶׁת
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
ביצוע

